מובדלים היה חזק,
לולי,שמעתי של מ.ב.ד. ועוד הרבה חדשים כמו
אם אני כאן (זושא) וכו"…

איזה ‘שמעתי’ אתה מתכוון?
מובדלים לדעתי זה שיר מורכב לביצוע בקומזיץ, וגם לא מרגש במיוחד, אלא יותר יצירה יפה.
לגבי אם אני כאן של זושא, זה כבר יותר בסגנון פופ, פחות קומזיצי.

לגבי מה שכתב https://hamusicay.com/user/מיוזיקC: קודם כל: הלחן הוא של הערשי רוטענבערג.
ובהקשר לנושא — בכל חתונה נורמלית עם קהל לאו דווקא איכותי לא תמצא ששרים בקומזיץ את ‘רואה אותי’ של שמוליק סוכות.

א. תודה על התיקון.
ב. רואה אותי זה שיר שיותר מתאים להופעה מקומזיץ. אבל השיר הזה נמדד בכך שאנשים מתחברים אליו. גילוי נאות, זה הצלצול של הפלאפון שלי.
אבל בקומזיץ לעניות דעתי לא ישירו ‘מובדלים’ או ‘רום לב אשפיל’ של יידל, וגם לא ‘אבל אנחנו’.

שקלתי לצלם מחדש, שקלתי למחוק וזהו, אבל החלטתי להעלות ככה. תגידו לי אם היה שווה לפחות את הסאונד אני מתחיל לפתור…

ביקורת אלבום פיני.mp4

@יוחנן-בלייך יאללה תן לנו גרסת רמיקס של דבר גדול \ לב בהיר

אבל אנחנו’ של יידל (כמדומני לחן של אברהם מרדכי שווארץ),

קודם כל: הלחן הוא של הערשי רוטענבערג.
ובהקשר לנושא — בכל חתונה נורמלית עם קהל לאו דווקא איכותי לא תמצא ששרים בקומזיץ את ‘רואה אותי’ של שמוליק סוכות.
או שירים מהסגנון הזה. זה לא רדיו או רכב ששמים בו שירים שכיף להנעים איתם את הזמן.
כשיושבים בקומזיץ ישיבתי או בחתונה ורוצים להתרגש ישירו שיר מרגש ולא יתייחסו לקושי שלו.
לכן השירים האלו מצליחים רק שבאמת מחפשים לשיר שירי נשמה.
אני ג"כ - בנסיעה אני בכיף יכול לשמוע מחשבות טובות מוטי וויס
ולא תמיד יש מצב רוח לשירים כבדים.
ושירים קליטים וזורמים עובדים כי זה היום המצב של אנשים זרימה וקלילות…
אבל אין ספק שאנשים ירצו לעזוב את הקלילות והזרימה
האיכות תנצח ובגדול!

טוב אולי הקהל שם היה מהסוג שדיברת עליו…

יתכן.
אבל ספציפית השיר הזה ‘והכן’ זה שיר שהתפרסם מאד, אבל תתפלא, זה לא התפרסם מהביצוע המקורי, אלא מהופעה ואז זה התפוצץ רציני.

אם יש לך דוגמאות של עןד שירים שביקשו, אשמח לדעת.
מאד מעניין אותי.

לך עצמי - שוואקי

נכון מאד!
זה שיר מדהים שאני אישית שמעתי אותו שוב ושוב המון פעמים. (דרך אגב הלחין אותו אח של יעקב שוואקי).
לדעתי זה שיר מאד נשמה ועמוק, שרוב האנשים מהסטנדרט לא מוצאים בו איזה שואו, אבל מי שאוהב שירים עמוקים מהנשמה מאד מתחבר לזה.
וגם, לעניות דעתי שיר שקשה לשיר אותו בקומזיצים וכדומה, לא מוכר ולא עובד בקהל. וזו הסיבה ששירים קליטים וזורמים גם אם אין בהם יצירה מיוחדת, עובדים. כי תכל’ס רוב הקהל אינם אנשים עם אוזן מוזיקלית, והם לוקחים מה שקל להם לבצע ולשיר עם החבר’ה.

דוגמא לעוד שירים מיוחדים, שאני לא יודע כמה הם נחלת הכלל; ‘אבל אנחנו’ של יידל (כמדומני לחן של אברהם מרדכי שווארץ), ו’רום לב אשפיל’ מאותו אלבום (לחן של משה פלד).
אני חושב שלשתי השירים האלו יש את המוטיבים של שיר שנשאר עם סיומת פתוחה, כמו שהמליץ כאן בעבר בפורום @יוחנן-בלייך.

בנמשל, מפריע לי שאנשים לוקחים מוצר שמדד ההצלחה שלו הוא מסחריות, ומודדים אותו במדד של מוזיקליות ואז אומרים שהוא ‘טפשי’, אני חושב שצריך להיות ‘גאון’ כדי להביא להיט מסחרי רב גילאי,
אבל - לא ‘גאון’ מוזיקלי, אלא ‘גאון’ בריצוי קהל.

כמוזיקאי, היה מספיק לי ששירים יהיו טובים מוזיקלית, ולא היה אכפת לי אם הם מסחריים או לא, כל זמן שהם נוגעים בי אישית.
כיזם, היה מספיק לי ששיר יצליח מסחרית, ומה אכפת לי מהמוזיקליות.
אני משתדל לגשת למוזיקה (ובכלל זה, בסרטונים כמו בדיקת ינשוף), עם שני הצדדים, ועם אפשר גם עם עוד צדדים…

אגיד לך איך אני רואה את זה - אמנם יש סכמות ותמות שהוכחו כ"עובדים", והדבר הזה קיים בכל ז’אנר.

אבל זה נכון לרוב בחלקים מסויימים של שיר - יש מקצבים או סאונדים או מהלכי אקורדים שאנשים אוהבים, ולמטיבי לכת אולי אפקטים וסוכריות אוזן שהוכחו כ"עובדים".

בעיניי, הבעיה של הרבה אנשים היא, שהם נעצרים כאן חושבים שזה מספיק. שלמצוא דברים טכניים שעובדים זה מספיק כדי להצליח.

אני בהחלט מאמין שיש הרבה טכניקות שעובדות, ואני גם מלמד אותן, אבל בעיניי זה לא החלק שמרצה את הקהל, כי בסוף לשמוע שוב ושוב את אותו הדבר הוא לא כיף, כלומר שמעבר לחלקים שהם “מרצי קהל”, גאוניים ככל שיהיו, צריך שיהיה לשירים אופי רגשי ייחודי ואותנטי.

אולי ניתן להגדיר זאת כך - מה שיגרום לקהל לשמוע שיר, לשתף אותו, להשמיע ברדיו, ואפילו לתת פרס, יכול להיות אותן טכניקות לריצוי קהל. אבל מה שיגרום לאנשים לחזור אליו שוב ושוב גם אחרי שנים, לא יכול להיות “פטנטים”, אלא רגש אמיתי וייחודי ואותנטי שעימו נוצר השיר.

להרחבות עיינו בספרים כמו “דרך האמן” או “ליצור כדי להיות”.

תובנה מחכימה מאוד!

@SHLNX זה לדיון נפרד ומעמיק.
אבל אני פשוט אניח כאן שאלה -
מה לדעתך מרצה את הקהל?
האם הם אוהבים שיוצרים להם משהו שהם ציפו לו -
או משהו שהפתיע וריגש אותם?

אתה עכשיו מדבר על מה מרצה את הקהל, אני לא נכנסתי לזה,
רק היה לי חשוב להבהיר שריצוי קהל כמטרה, זה לא משהו פסול וזו אמנות בפני עצמה (אני משייך את זה לאמנות הבידור = בידור באמצעות מוזיקה),
עכשיו, איך לעשות את זה, זה עולם שלם, אבל ללא ספק, שיר שכבר הצליח לעשות את זה, נחשב שהוא הצליח מאוד באמנות הזו של ריצוי קהל, ואי אפשר להגיד שהוא ‘זול’ או ‘טפשי’, כי בהקשר של המטרה של היוצר, הוא השיג את המטרה בהצלחה,
משל להבהרת העניין - חברה שמייצרת ממתקים לילדים, והצליחה לגרום למליוני ילדים בעולם לצרוך את הממתקים האלה באופן קבוע, זה נחשב שהיא הצליחה, אמנם במושגים של בריאות, זה נחשב ‘רדוד’ ואפי’ ‘גרוע’, אבל במונחים של ביזנס, זה נחשב מדהים!
בנמשל, מפריע לי שאנשים לוקחים מוצר שמדד ההצלחה שלו הוא מסחריות, ומודדים אותו במדד של מוזיקליות ואז אומרים שהוא ‘טפשי’, אני חושב שצריך להיות ‘גאון’ כדי להביא להיט מסחרי רב גילאי,
אבל - לא ‘גאון’ מוזיקלי, אלא ‘גאון’ בריצוי קהל.

Spoiler

אני מסכים שיש ז’אנרים שבהם עושים כסף רק מלהביא דברים מוכרים,
אחד מהם זה ללא ספק המוזיקה החסידית.

אבל זו הסיבה שהמוזיקה הזו בקושי מתקדמת לאיזשהו מקום
וצעירים חרדים זולגים לז’אנרים שבהם יש ריגוש והפתעה.

מצרף דוגמאות ומעניין אותי מה דעתכם.
אגב אני מאוד אוהב את הסגנון אך יש לציין שזה לא מגיע מהמוסיקה שלנו וד"ל.

לא הכרתי את השירים הנ"ל מגניב ביותר מעניין ומקורי "ועדיין לא הייתי בסרט הזה "— גם אני מאוד אוהב את הסגנון הזה ,אבל
למרות שזה ניסיון יפה קצת לצאת מהקופסא יש בזה משהו מוזר "תרתי דסתרי " – חסידים סטנדרט לא יבינו את זה כי זה מאוד פריק אמריקאי
והאמריקאים לא יבינו כי מה הקשר בין סגנון כזה למוזיקה לחסידי
ואולי אני טועה כי היום הכל אפשרי

כמעט כל שיר שאני שומע בזמן האחרון יש לי הרגשה --"היינו כבר בסרט הזה "
חחחח
אהבתי תכל’ס אתה צודק לגמרי.

אגב, כולם מתלוננים איפה השירים של פעם, אז בהחלט יצאו בשנים האחרונות כמה שירים מסוג זה שפשוט לא עבדו, לדעתי רובם פה לא מכירים את השירים הללו,
וחבל שבכל אלבום כמעט השירים הם פשוטים וסתמיים.

אשמח מאד אם תביא דוגמא לשירים טובים שיצאו בשנים האחרונות, והציבור פספס אותם.
מעניין אותי מאד שירים כאלו!

בכל אומנות בעולם אם אנחנו נגיע בגישה ביקורתית תמיד יהיה ביקורת!!!

מסכים איתך במאה אחוז מי שמחפש להנות מהאלבום ממש יהיה לו כיף תקשיבו למסרים למילים

לא כל החיים צריכים להיות מקצועיים אפשר לזרום על השיר ולהקשיב לו ממבט פחות ביקורתי בסוף שיר זה “אומנות” של לחן עיבוד מיקס וכו

אתה צודק בהחלט שצריך להנות מהשיר כמו שהוא
אבל מאוד תלוי מאיפה אתה בא
מי שמוכר נעליים לדוגמה תמיד יסתכל על הנעליים של האנשים בצורה ביקורתית ויהיה לו מה להגיד --כי הוא מבין בתחום
אני לדוגמה קצת מבין בלחנים כי אני מתמודד עם הנושא לכן "קשה
לי להתלהב מסתם שירים משוכפלים "-- אוהב לשמוע שירים שאני אומר לעצמי – וואלה יש לי מה ללמוד מהם

לא כל החיים צריכים להיות מקצועיים אפשר לזרום על השיר ולהקשיב לו ממבט פחות ביקורתי בסוף שיר זה “אומנות” של לחן עיבוד מיקס וכו

בכל אומנות בעולם אם אנחנו נגיע בגישה ביקורתית תמיד יהיה ביקורת!!!

אני חושב שאמנות ריצוי הקהל, היא אמנות מדהימה, ובשונה מהרבה מאוד אומנויות אחרות, יש בה גם הרבה מאוד כסף!

@דוד-משה כתב ביש לי ציפיות... ותקלות | בדיקת ינשוף: פיני אינהורן - עולמות (ביקורת אלבום):

וכל אלה שלא מצליחים באמנות הזאת, בד"כ תמצא אותם או מורים או אמנים שעושים כל מיני נישות של מוזיקה ודברים מאוד ‘אומנותיים’,
בזמן שאנשים מתלוננים על הרמה הירודה של אלי קליין, הוא קונה עוד דירה…
זה עצוב שאנשים מפספסים את הנקודה הזאת, שריצוי קהל, זו באמת אומנות

כל מילה בסלע!
סוף סוף מישהו אומר את זה בקול ולא מפחד שיגידו שהוא ‘מסחרי’, כאילו שזו מילת גנאי…

@SHLNX כתב ביש לי ציפיות... ותקלות | בדיקת ינשוף: פיני אינהורן - עולמות (ביקורת אלבום):

אני חושב שאמנות ריצוי הקהל, היא אמנות מדהימה, ובשונה מהרבה מאוד אומנויות אחרות, יש בה גם הרבה מאוד כסף!

חזק ביותר!
וכל אלה שלא מצליחים באמנות הזאת, בד"כ תמצא אותם או מורים או אמנים שעושים כל מיני נישות של מוזיקה ודברים מאוד ‘אומנותיים’,
בזמן שאנשים מתלוננים על הרמה הירודה של אלי קליין, הוא קונה עוד דירה…
זה עצוב שאנשים מפספסים את הנקודה הזאת, שריצוי קהל, זו באמת אומנות

יכול להיות,
אבל זו לא אומנות! זה ביזנס לכל דבר ועניין.
ובאמת בעיני השירים והזמרים שאני הכי אוהב לשמוע באמת אינם מצליחים כ"כ בקהל הכללי.