כשאנו מאזינים למוזיקה, כולנו מחפשים את החיבור הטבעי והמובן מאליו בין המלודיה להרמוניה. מלודיה היא חיבור של צלילים בודדים שיחדיו יוצרים לנו רצף הגיוני באוזן וזאת לרוב תהיה השירה שמלווה את ההרמוניה. ההרמוניה היא רצף של אקורדים המורכבים משלושה צלילים ומעלה והם נותנים את הגב למלודיה, מעבים אותה ומספקים לנו רצף מוזיקלי במקומות שבהם קיימים מרווחים בין צליל לצליל.
את תפקיד הגיטרה אפשר לחלק לשניים – או שהיא עושה סולו כלומר מלודיה, או שהיא מלווה את הזמרים עם אקורדים כלומר הרמוניה. זה אמנם נכון שלא מעט פעמים הסאונד של הגיטרה והאקורדים שבהם היא פותחת שיר כזה או אחר זה מה שהופך אותו למפורסם ולמזוהה מיד עם השניות הראשונות שאנו שומעים אותו, אבל בסופו של דבר הגיטרה היא אמצעי למוזיקת רקע. האמנם?
מרבית הסיכויים שלא פעם, כאשר ניגנתם אקורדים או סולו על הגיטרה, הרגשתם תחושה חסרה, שהביצוע טוב אבל שמשהו פשוט לא הופך את זה למרשים או מרגש “עד הסוף”. כך יוצא שכשאנחנו מלווים שיר מסוים בגיטרה לרוב אנחנו מזמזמים בראשנו את השיר ואם יש לנו יכולות שירה מרשימות אז בכלל מצבנו טוב. אבל מה קורה כשפשוט מתחשק לנו לעשות קטע מוזיקלי נטול שירה שמשלב בין הרמוניה למלודיה, כזה שמצליח להרשים? כאן נכנסת לתמונה טכניקה שמאפשרת לנו לנגן בו זמנית את המנגינה יחד עם השירה ושמה “פינגרסטייל”.
פינגרסטייל על גיטרה
בניגוד לפסנתר שמתאפיין במנעד כפול והאפשרות לנגן קטעים עצמאיים עם כל יד בנפרד, הגיטרה מציבה בפנינו “מכשול” טכני שהרי יד אחת מבצעת אקורדים ומחליטה על הצלילים והיד השנייה פורטת על המיתרים.
אם נלך לכיוון המוזיקה הקלאסית, שם מדובר בנורמה שרואה בחיבור בין מלודיה להרמוניה כעניין שבשגרה. אפשר לראות זאת במאות רבות של יצירות קלאסיות עם זאת הבדל גדול הוא שבמוזיקה הקלאסית הכל תוכנן מראש, ומנגד כשאנחנו עושים פינגרסטייל לשירים מוכרים, כאן אנחנו מכריחים את הגיטרה לשלב בין שני תפקידים שלמעשה מעולם לא היו מתכוננים לכלי נגינה אחד בלבד, ומבחינתנו במבחן התוצאה זה חייב להישמע משכנע ונעים לאוזן.
אז איך בעצם אפשר ללמוד פינגרסטייל?
אם תשאלו אותי, פינגרסטייל היא אחת מן הטכניקות שהכי קשה ללמד במיוחד עבור תלמידים חדשים. השילוב בין אקורדים לפריטות בודדות מצריך מאיתנו טכניקה מעולה, דיוק, שליטה על הגיטרה עם שתי הידיים, היכרות עם סוגי אקורדים שונים והיכולת לזכור את המנגינה, דבר שכגיטריסטים אנו לא רגילים אליו עם כמות עצומה של פרטים. המלצתי היא שבמסגרת לימודי הגיטרה תתנסו גם מעט במוזיקה קלאסית שמכריחה אותנו מטבעה לעשות גם וגם. ואם כבר אנחנו עוסקים במוזיקה הקלאסית, הכלי הנוסף שיחזק אתכם ויעניק לכם שליטה אדירה בגיטרה הוא תאוריה מוסיקלית במסגרתה תלמדו קריאת וכתיבת תווים, פירוק אקורדים, סולמות ועוד. ככל שתכירו יותר אקורדים וככל שתדעו כבר מראש לתכנן את השילוב בין הצלילים השונים, כך תוכלו לא רק ללמוד פינגרסטייל, אלא גם ליצור אחת בכוחות עצמכם ולהרשים לא מעט אנשים עם שילוב מנצח בין ליווי לשירה.
מאחל לכם המון בהצלחה!
Spoiler
קרדיט: אוריאל אטלס
Spoiler
הרבה זמן רציתי לכתוב על הנושא הזה, עד שפשוט ראיתי את המאמר הזה והבנתי שאלו הם המילים!..