@אריק @איש-אחד ההסבר שכתבת הוא נכון למונח “המיולה” שזה שינוי דגשים של פעמות או חצאים וכו’ - בתוך קו אחד, “פולירתמיקה” היא הלחנת שתי קווים (או יותר…) שכל קו מנגן במשקל אחר (מבחינת חלוקת ערכי התוים!), כמובן ששניהם יתחילו ויסיימו תיבה באותו זמן… שיטה נפוצה מאד בכתיבה קלאסית ומוכר מאד ביצירות לפסנתר שבהם כל יד מנגנת חלוקה שונה של ערך התיבה, דוגמה ידועה לכך היא היצירה Fantaisie-Impromptu (Op. 66) של שופן ב4/4, שבה (ברובה) יד שמאל מנגנת כל תו בחלוקה לטריולה (3) - 12 תוים בכל תיבה, ויד ימין מנגנת כל תו בחלוקה לקוורטולה (4) - 16 תוים בכל תיבה, כלומר ש"המיולה" היא כביכול בריחה מהמשקל הקיים לתחושה קצבית אחרת, ו"פולירתמיקה" היא השמעה של שתי ה"משקלים" יחד, אז נהיה כביכול משקל אחד א-סימטרי שיוצר מצד אחד כאילו קצת בלאגן, אבל בלאגן מסודר שמשלב את שתי השכבות בצורה מדהימה - אם אתה מלחין טוב כמובן…
אגב קיים כמובן גם בעוד סגנונות, בפרט בג’אז וכו’
עריכה: הנה היצירה chopin_fantaisie-impromptu-a4.pdf
![חפש באמצעות Google](javascript:bootbox.prompt({title:'<div style="text-align: center;"><img src="/assets/uploads/logosearch.png" width="100%"></div>',placeholder:'כתוב מילים לחיפוש ב Google',buttons:{confirm:{label:'חיפוש'},cancel:{label:'ביטול'}},backdrop:true,callback:function(result){if(result!=null&&result!=''){var a=document.createElement('a');a.href='https://www.google.co.il/search?q=site:hamusicay.com '+encodeURIComponent(result.trim());a.target='_blank';a.click();}}});){kind=link}