אכתוב את דעתי הצנועה בעניין שאכן הוא מעורר הדים רבים כי גם ה’‘מאסטרים’’ היו פעם מתחילים…
העניין הוא כזה: כמו שכבר כתבו כאן שגם הגדולים עבדו קשה כדי להגיע לאן שהגיעו!
הפיתרון היחיד הוא (כמובן ברגע שיודעים לנגן ברמה טובה!) אף פעם לא לדחות הזדמנות לאירוע מסיבת בין הזמנים, בת מצווה של בת דודה, יום הולדת לאחיין וכו’ כל הזדמנות שייש לדחוף את עצמך!!! אין ברירה חייבים שאנשים יראו אותך, יכירו אותך, וישמעו אותך! תנגן גם תמורת 50 או 100 שקל (מבוסס על מקרים אמיתיים…) ואפי’ תשלם בשביל שיתנו לך לנגן!!!
הדרך הזאת היא היחידה להצליח לאט לאט לקבל אירוע פה אירוע שם, ולאט לאט נהיית לך הבנת קהל, ידע בניהול נכון של אירוע מול כל הגורמים ( הורים, חתן, בעל הקייטרינג, הסבא שמבקש להנמיך…), ושאר הדברים שנרכשים אם הזמן בעבודה סיזיפית ומאומצת!
לדעתי כדאי למרות הכל להציב גבולות גם בתוך המאמץ הזה:
למשל:
לא לנגן בלי הגברה סבירה (הדרך הבטוחה להישמע חרדה היא לנגן עם קריוקי…)
לא להיכנע לכל גחמה של בעל האירוע וכדו’
ועוד ועוד…
כשיהיה מספיק מוכר ובטוח בעצמך המארגנים כבר יגיעו אליך…
בהצלחה.
נ.ב ההמלצות מיועדות כמובן רק למי שיודע לנגן טוב (ולא כדאי להסתמך על המחמאות של אמא…)
תקליט את עצמך ותתן ביקורות אמיתית…
או שתשמיע לחברים בלי לגלות שזה אתה ותשמע מה הם אומרים.
כדאי גם לשמוע הרבה הקלטות של אירועים של הקלידנים הגדולים! ואם רוצים להשקיע יותר ללכת לראות כמה שיותר אירועים שלהם ופשוט להסתכל ולהקשיב.