מה יהיה עם המוזיקאים המתחילים

[מוזייקנט]

@הערשי-כהן

יש מספיק אירועים שמחפשים את הקלידנים הפשוטים ואפשר גם לעשות על זה הרבה כסף

[יידל' וייס]

**אפרופו מתחילים **מי שמעוניין כמו שאמרתי יש אחד שנכנס לאחרונה (לא יודע אם אפשר לקרוא לו מפיק), אבל הוא עוזר (עובד) עם הרבה צעירים מתחילים מי שמעוניין בכיף שיפנה אליי באישי אני יפנה אותו אליו הוא מארגן טוב לוקח 20 אחוז מהאירוע אבל מביא אירועים.
וכמו שאמרתי כבר חברה מתנסים.

[אריק]

לדעתי בשביל להיות קלידן שעושה אירועים נדרשים שני דברים עיקריים.
א. כמו שכתב פה @לוי-ל לכאורה צריך שתהיה יחודי ועם סגנון משלך,
אפשר כמובן מקצבים של מישהו אחר…
העניין הוא שצריך אומנותית לדעת את המקצוע.
ב. כמו שציין פה @SHLNX חד משמעית צריך יכולות בינאישיות ויח"צ,
רק אתמול דיברתי עם מוזיקאי גדול שפשוט יושב בבית בכלל חוסר הבנה של השטח,
לסיכום: תהיו טובים במה שאתם עושים ובמקביל פשוט לנסות ולדחוף בכל אירוע שאפשרי להיות בו…
וכן ברור שיש מקום לקלידנים מתחילים לבר מצוות וכדו’ ,העניין הוא שכנראה זה שוק טיפה שונה באיך שהוא עובד, זתומרת - הלקוחות מגיעים דרך המלצות ומחברים ופחות מאיזשהו מיתוג כזה או אחר,
בהצלחה רבה!

[הערשי כהן]

@אריק היחודיות בנגינה היא מעל הכל לפני הסאונד והמיתוג.

[אריק]

@הערשי-כהן
אני מסכים לגמרי,
רק כמו שכתבתי רמת נגינה וטובה ככל שתהיה
לא בהכרח תביא לך הרבה אירועים.
אגב לקח לי הרבה זמן להבין את זה (ואפילו טיפה קשה )
אבל בסוף כשאורח בא לאירוע עפ"י רוב הוא מחפש שואו ואש על הבמה,מעבר לרמה המקצועית.
מסכים?

[הערשי כהן]

@אריק זה נכון שהרבה אנשים מחפשים את השואו.
אבל בשביל מתחילים כמו שכתבתי עדיף להשקיע קודם בנגינה ביחודיות ובסגנון.

[מייבין באקורדים]

@אריק כתב במה יהיה עם המוזיקאים המתחילים:

אבל בסוף כשאורח בא לאירוע עפ"י רוב הוא מחפש שואו ואש על הבמה,מעבר לרמה המקצועית.

-לא מדוייק.
כי בסוף אנשים גם מי שלא מבין, יודע להרגיש בסעודה, האם הקלידן מחליף כל דקה סאונד, כי הוא מרגיש שהוא לא מצליח למלא את החלל בצורה נעימה, והאם המילוי במקצב ביד ימין בקטעים הכי מפוצצים הוא מקפיץ או סתם בלגן וחוסר יציבות על הקלידים.
בנוסף- יש עוד עניין שקשור למה ש @SHLNX דיבר עליו, שבאירוע צריך לדעת להרגיש את הקהל, וזה מאד קשה!!
לצורך העניין בקבל"פ-לדעת מתי פסנתר ומתי סטרינג.
בדאנס קטרון מתי למלאות בבראס ומתי בדיטון
בדאנסים מתי לבחור ואיזה סוגי צלילים וסוגי מילוי, מתי מלודיה ומתי הרמוניה וכו’…והרבה נופלים בזה!

@Studio-Bit כתב במה יהיה עם המוזיקאים המתחילים:

לדעתי זו גם אחת הבעיות הבולטות בעולם המוזיקה אצלינו הנטייה של כל אחד להיות משוכנע שהוא הטוב ביותר תוך ביטול של אחרים. (יש לי תאוריה מאיפה זה מגיע אבל זה לא לעכשיו)

אני יגיד את דעתי.
כל מי שיבקר בבתי חולים ברמה גבוהה בארץ יגלה דבר מאד מענין, שיש פער בין ההתנהלות של הרופאים המתמחים לבין הפרופסורים.
רופא מתמחה הוא תמיד מאד החלטי, ומתנהל לפי פרוטוקול קשוח… ‘‘לא עושים X במצב Y ‘’ ואם תשאל אותו ‘‘אבל למה’’… הוא יענה ‘‘ככה הכללים’’ ויתעצבן.
לעומת זאת פרופסורים הם הרבה יותר נינוחים ופתוחים לשמוע רעינונות
‘‘אמנם לא עושים X במצב Y ,אבל במצב הנוכמי מה כבר יכול לקרות?, ננסה…’’
והסיבה חזה היא כפולה
ראשית- הפרופסור בדרך כלל מרגיש בנח לקח סיכונים ו’‘לצאת מאזור הנוחות’’ כי הוא מרגיש בטוח ביכולתיו במאה אחוזים, ולעומת זאת הרופא המתמחה קצת פחות בטוח בזה…
שנית-וזה נגזר מהעניין הקודם-הפרופסור לא חושב שהקשבה לצורכי המטופל ולרעינות/שגעונות שלו זה מוריד מה’‘סמכות’’ שלו כרופא, המתמחה מרגיש איום על הסמכות שלו, (כי בתוך תוכו הוא גם חושב שיש לו חוסרים במידע)
וככל שאתה יודע, - אתה יודע כמה אתה לא יודע.
וזה העניין גם כאן.

[מוזיקה ללב]

מדהים איך שהנושא הזה תוך רגע הקפיץ כזה הרבה תגובות!
זה אומר משהו.

קראתי בעיון רב את כל התגובות, ואענה את חלקי:
כאחד שמבין בתחום השיווק, צריך להבין דבר אחד.
אנשים נוטים לחשוב ולקנא במצליחנים ולחשוב שכולם התלהבו עליהם ולכן הם במקום מבוקש ויוקרתי.
אבל, בכל (!) התחומים, האנשים המוכרים והמצליחים עבדו קשה [מאד!] כדי להיות מוכרים בשוק, ואחרי שהם היו מוכרים, התחילו לחטוף אותם בגלל שהם מוכשרים.
אבל, תשכחו מזה שיש מישהו שבשניה הראשונה שהוא הוציא את האף מהבית, הוא זינק להצלחה, אין דבר כזה!

תכל’ס למעיישה אז איך משווקים בעולם הקלידנים?
א. בדיוק בשביל זה יש אמרגנים. אם תצליח להראות לאמרגן (לא משנה מי) שאתה מוצר שווה לשיווק, הוא יחתום איתך חוזה, ולאט לאט תתחיל להעלות בקצב האירועים.
(גם הקלידנים שעובדים הרבה, מוציאים סטטוסים [לא אומר בעד או נגד רק מביא עובדה] בשביל להיות על הגלגל!).
ב. העלו פה הרבה את ענין הבידול.
זה נושא שאפשר המון לדבר עליו.
הרשי סגל טוען שזה הדבר היחיד שמוכר היום, כי השוק רווי.
אני לא חושב שזה מאה אחוז נכון, כי הציבור גודל וצורך קלידנים.
אבל, חד משמעית, מי שיש לו בידול מאחרים מצליח יותר להיות מוערך ומבוקש.
[לא בטוח בכלל שזה יהיה מהיר יותר ממי שאין לו בידול, אבל הוא יוכל להתפרסם טוב יותר ולהיות מבוקש יותר בעתיד].

[הערשי כהן]

@מוזיקה-ללב זה באמת נוגע להרבה מפה

[מאיר צורף]

אכתוב את דעתי הצנועה בעניין שאכן הוא מעורר הדים רבים כי גם ה’‘מאסטרים’’ היו פעם מתחילים…
העניין הוא כזה: כמו שכבר כתבו כאן שגם הגדולים עבדו קשה כדי להגיע לאן שהגיעו!
הפיתרון היחיד הוא (כמובן ברגע שיודעים לנגן ברמה טובה!) אף פעם לא לדחות הזדמנות לאירוע מסיבת בין הזמנים, בת מצווה של בת דודה, יום הולדת לאחיין וכו’ כל הזדמנות שייש לדחוף את עצמך!!! אין ברירה חייבים שאנשים יראו אותך, יכירו אותך, וישמעו אותך! תנגן גם תמורת 50 או 100 שקל (מבוסס על מקרים אמיתיים…) ואפי’ תשלם בשביל שיתנו לך לנגן!!!
הדרך הזאת היא היחידה להצליח לאט לאט לקבל אירוע פה אירוע שם, ולאט לאט נהיית לך הבנת קהל, ידע בניהול נכון של אירוע מול כל הגורמים ( הורים, חתן, בעל הקייטרינג, הסבא שמבקש להנמיך…), ושאר הדברים שנרכשים אם הזמן בעבודה סיזיפית ומאומצת!
לדעתי כדאי למרות הכל להציב גבולות גם בתוך המאמץ הזה:
למשל:
לא לנגן בלי הגברה סבירה (הדרך הבטוחה להישמע חרדה היא לנגן עם קריוקי…)
לא להיכנע לכל גחמה של בעל האירוע וכדו’
ועוד ועוד…
כשיהיה מספיק מוכר ובטוח בעצמך המארגנים כבר יגיעו אליך…
בהצלחה.
נ.ב ההמלצות מיועדות כמובן רק למי שיודע לנגן טוב (ולא כדאי להסתמך על המחמאות של אמא…)
תקליט את עצמך ותתן ביקורות אמיתית…
או שתשמיע לחברים בלי לגלות שזה אתה ותשמע מה הם אומרים.
כדאי גם לשמוע הרבה הקלטות של אירועים של הקלידנים הגדולים! ואם רוצים להשקיע יותר ללכת לראות כמה שיותר אירועים שלהם ופשוט להסתכל ולהקשיב.