@בנצי-כהן האיכות הקולית, והמוזיקה כבר לא בעסק…
המאצעב, השווי המדומה והתדמית שזמר יוצר לעצמו בלקחת מחירים כאלה זה מה שנשאר…
בתכלס אם מה שנשאר זה המאצעב מה הצורך ללכת לזמרים ה’גדולים’ והמובילים יותר? הרי ב90 אחוז מהמקרים קול טוב אין להם ממש… זה רק המפגן עוצמה המוזר הזה שהבאתי את הזמר החזק בשוק… שטויות והבלים…
אני יישמע כמו איזה ירושלמי מיושן, אבל גם קלרינט ב1500 שקל בעידן שבו הציבור החרדי היה גם משתמש וצורך מוזיקה ‘חרדית-חסידית’ - קלרינט ב1500 שקל 3000 גל (אם לוקחים את בלטי) יכול להרים אירוע ולהקפיץ טפח מעל הקרקע, אפשר להוסיף לזה מקהלה.
לחלק לזמר משכורת של חודש בשביל ערב אחד? השתגעתם

מישהו מוכן להסביר מה בדיוק קורה פה?
כל עונה, בלי יוצא מן הכלל, מחירי הזמרים והקלידנים מזנקים שוב – כאילו מדובר בנדל"ן בשיא. בלי שום פרופורציה, בלי שום בקרה, ובלי טיפת אחריות.
זה כבר מזמן לא עניין של כישרון או מקצועיות – זה נהיה מועדון סגור שבו ה"גדולים" מעלים את הרף, וה"קטנים" מיד רצים אחריהם ומיישרים קו.
לא משנה אם מישהו באמת שווה את הסכום או לא – כל אחד דורש סכום מופרך, כי “ככה סוגרים היום”.

ומה עם הציבור? הציבור, כמו תמיד, שותק ומשלם.
כי מי רוצה “פחות שמח”? מי יעז להיראות פחות נוצץ מהשכן?
אז ההורים שוב נגררים להלוואות, החתן שוב נכנס ללחץ, והקופה שוב מתרוקנת – רק בשביל כמה שעות של מוזיקה, שאמורה בכלל להיות לשם שמחה, לא לשם מו"מ מסחרי.

ומה שמטריד יותר – שגם זמרים בלי קול יוצא דופן, בלי נוכחות מיוחדת או חידוש מוזיקלי – מרשים לעצמם לקפוץ לסכומים שנשמעים יותר כמו פנטזיה מאשר ריאליות.
שוק שלם חי על תחושת “שווה לי”, כשבפועל – הרבה מהשמות פשוט נסחפים עם הגל.

וכמובן, יש את האמרגנים – שמרימים שמות חדשים לשוק, בונים “תדמית”, סוגרים חבילות – ומשאירים בידיהם נתח נאה, תוך שהם דוחפים את המחיר כלפי מעלה עוד ועוד.
התוצאה היא ציבור שמשלם סכומים שאין להם אחיזה באף פרופורציה – לא בהיקף העבודה, לא בהיקף השמחה, ולא ביכולת הכלכלית של מרבית המשפחות.

חתונה יהודית היא שמחה של מצווה.
היא לא אמורה להיות תחרות על כמה שילמת, מי הביא את הזמר “הנכון”, ואיזה קלידן לקח את הערב.
זה לא אירוע עסקי, אלא מעמד קדוש של בניין בית בישראל.
אפשר וצריך לכבד מוזיקאים, לשלם שכר הגון, לפרנס אותם בכבוד – אבל בתוך גבולות של היגיון, יראת שמיים, ומבט כללי על המציאות.
כשהשמחה הופכת לשוק, והקול הופך לתעריף – איבדנו את הכיוון.
כל הסיפורים על כן אלבום, לא אלבום, והקרבת חיי ה’זמר האומלל’ שעומד ברדיו ומצהיר שחיי זמר זה הקרבה (כאילו הוא טורח וטורח וכמעט לא סוגר את החודש) לא אמורה לסחוט מאיתנו כספים…

@יעקב-בלייך הוא רוצה כלי כמו pa1000 על תקן אורגן נייד עם רמקולים, אל תשכח שהוא נכנס מידי פעם למחלקות בב’'ח לשמח אנשים וזה כלי מושלם מהבחינה הזאת, אני לא יודע עם כלי מתחרה של ימאהה כמו SX920 (ואני איש ימאהה דגול) יעבור טוב כל כך עם ווליום ברמקולים

@א.א.-מיוזיק לא יודע מה זה סאז, מתכוון לכלי שמאוד מקביל בדימיון לבוזוקי, יש אותו גם בכלים של קורג כצליל מובנה של הבחרה בשם ‘בגלמה’ .

@המאיר יש לי גם כלי זה.
שני סאונדים מסטים שונים לאו דווקא שמראש הם נבנו בצורה שתתאים להשתלב עם סט אחר מכמה סיבות.
בכל אופן תמיד תוכל להרים ווליום של הסאונד גם במיקסר שבאורגן וגם בתוך העריכת צליל ולשמור בלחיצה על מניום (כפתור שקרוב לבנקים צמוד לפריז) ואז לחיצה ארוכה על הבנק.
זה לגבי עוצמת סאונד…
לגבי שינוי עוצמת מקצב זה יהיה אפשרי לכאורה רק עם להרים ערוץ ערוץ בתוך המקצב תופים באס וכן הלאה… לא מכיר לצערי בימהה אפשרות להרים ווליום של מקצב שלם ודברים כאלה.

@יצחק-שטיינער אושי לנדסמאן בחתונות בזמן של הסעודה לא נוגע באיטיים לייב רגילים, אלא רק בקטרון, הוא משתמש טוב בסטרינגס ובצליל קוואייער של הקטרון…
דווקא מנדלסון פחות דוגמא ל’חי קטרון’ הוא די המציא מחדש את סגנון הנגינה בבראס עם הרבה דברים שמיוחדים דווקא לו, בכלל כל סאונד שהוא נוגע זהב עם הטביעות אצבע שלו שמותירות אבק לכל מי שמנסה… (ראה ערך הצליל קאלינווה במוטיף, או הבלגמה מהטיירוס, כלי מיתר מזרחי שהוא משתולל איתם עד כלות האלתור והמשחק)

@מאיר-1 המקצב הזה בשם המקורי שלו בקטרון לדעתי נקרא - ביגיום…
זה סוג של מקצב על גבול הלטיני שמתאים לסעודה, וכמעט כל שיר בעל משקל 4/4 יוכל להתלבש עליו איכשהו… זה מקצב חובה
בסט שמתיימר להקיף את כל הקטרון, ניתן למצוא שימוש מעניין בו בדיסק ‘סוכות אין ויז’ניץ’ עם השיר ‘הגלה נא’ של ר’ משה גאלדמאן
ובכלל נסביר לעולם שיש שני סוגים של קלידנים:
יש קלידנים — לא סתם נגנים, אלא נאמני הסולטון , אשר עליהם נאמר: “ויעשו כמאיר אשר ציווה – את הדחיפה ליעקב, את המקצב לבני ישראל.”
למשל אושי לנדסמאן , צביקי לעווין , ושמות נוספים שאינם ממהרים לכרוע ולהשתחוות לדור הדאנס החדש של 2025 , הם ינגנו את הדאנסים החדשים
אבל לא יוותרו על החום העתיק של הקטרון — גם בסעודות, גם בריקודים, כשצריך – ושלא צריך. כי זה בדמם.
ויש הבדל ברור: בין דאנס טכנו חסידי של X1 — עם סטרינגס, חיתוך חם, תופים של פעם, והדאנסים המבריקים של דורנו — חלקים מדי, מדויקים מדי, וחסרי נשמה.
ויש גם: את ה-4/4 הלייב – איטי, מהר, מלא גיטרות, אבל לפעמים מייבש… לעומת ה-4/4 החסידי־קטרוני —חם, ווארעם.
ועל כן נאמר: “מן הקטרון אשר לפניך – לא תסור ימין ושמאל, כי בו סוד הניגון, בו דחיפת השמחה, בו פעימת הלב החסידי.”
לדוגמא ההפוכה לגמרי קחו יוחנן אורי, אנשים שמחזיקים קטרון כדי להשתמש בו כברירת מחדל בשביל הכמה דקות של ה’פריילעך’ באירוע שצריך להרביץ,
הם לא צריכים על האורגן את הבלדות ושהאר חבל על המקום…

@יעקב-קוט תראה אתה מעלה פה גישה מאוד מעניינת…
אני שואל אותך עכשיו ברצינות עם יד על הדופק כמי שמחר קונה שני מוגברים RCF 745 כנראה…
בסוף בסוף התחושה היא, שאני בתור קלידן למשל שאמנם עם ראש פתוח אבל עם סגנון מאוד חסידי כמו קטרון סולטון (אלסיס!)
לא רוצה לקפוץ למים שלא בדקו את הטמרפטורה שלהם לפני…
האם יש חברה קונקרטית שמישהו יכול להגיד לי, אתה לוקח את זה זה משיר אב לRCF ואתה תרגיש הבדל עצום??
אם יש כאן למישהו חברה כזאת מניסיון אני מוכן לקפוץ למים…

בס’'ד. בוקר טוב… מצורף קובץ. אשמח לחוות דעת.
מעבר לזה איך אפשר בימהה להגדיר שהוויארציה מתחלפת בסוף ישר לוויארציה הבאה כמו בקורג pa600 למשל?Audio_0006.wav

@למדן תאמין לי שניהם שבכל הזמן הזה שקשקשו שהיו הולכים ללמוד לנגן (מוטי הרבה פחות צריך והבנתי שגם יוחנן התחיל אצל מישהו גדול… אבל שניהם: מה כבר נהייתם אייזנשטט בנגינה? מנדלסון?
אפריים מארקוויטש? אין עוד שום הישגים להגיע אליהם בדרך?

@לוי-ל
לפחות בימאהה כן… חידשו עכשיו טעינת טייפ סי

@חובבן ממשק ונוחות שימוש…
גם לייבלה הקלידן העלום אומר שהסאונד של הקורג מגעיל…
ואבי דרור היה עובר מזמן לימאהה לולא היה חשוב לו התכנותים שיותר קל לו לתכנת בקורג…

@הגברה-RCF אני יוצא מנקודת הנחה בתור אחד שמחזיק גם מיקסר אנלוגי (מקי פרו 16) שבמיקסר אנלוגי אין כזאת פונקציה

@BK-קלידים כרומטית

במיקסר שלך, Yamaha MG12, יש אפקטים מובנים שניתן להפעיל. נסה לשלוח את האפקט רק לערוץ המוניטור של הזמר ולא לערוץ המוניטור של הקלידן.

שליחת אפקטים בעזרת ה-AUX SEND: השתמש ב-AUX SEND, שהוא מנגנון שנמצא ברוב המיקסרים כדי לשלוח אותות לאזורים שונים במיקס. ודא שאתה משתמש בערוץ AUX נפרד לכל מוניטור. כלומר:

שלח את הקול של הזמר ל-AUX מסוים שכולל אפקט.
שלח את הקול של הקלידן ל-AUX אחר שאין בו אפקטים.
מיקס נפרד באפקט:

ב-MG12 יש לך אפשרות לשלוט במידת האפקט שמתווספת לכל ערוץ באמצעות הסיבובים הייעודיים של האפקט בכל ערוץ.
במידה ויש רק ערוץ אפקט אחד, חשוב לוודא שהוא מופעל רק על ערוץ המוניטור של הזמר ולא של הקלידן.
בדיקה במוניטור: לאחר ההגדרות, וודא שהצליל אכן נשמע כראוי במוניטור של הזמר, ושהאפקט אינו מועבר למוניטור של הקלידן.

@למדן למה אישי?
יש אנשים שאני מכיר בשמות שיש להם את הכסף והם בוחרים מאידיאולוגיה תמוהה ביותר להישאר על הטיירוס 5 ולא לעבור לגנוס 2

@למדן יש משהו כזה שמשלב את המוזיקה והאמנות של הגנוס 1 וקצת מהסאונד הרחב והחם של הטיירוס וקוראים לו גנוס 2 הוא הכלי הכי טוב
היום

@למדן אוי געוואלד, אין על המסירות שלך לטיירוס, ממש כמו חסיד שלא זז מה’שטיבל’! אבל תשמע, ה-SX920, עם כל החידושים שלו, מביא את ה’חיות’ בדרך אחרת – נכון, הוא חצי טאצ’, לא לגמרי ‘היימיש’ כמו הטיירוס עם הכפתורים, אבל המסך מגע והסאונדים המדויקים מכניסים אותו לעניינים לגמרי.