למי שעובר על זה כאן, הכללים האלה בעיקר מכוונים להרמוניה בארבע קולות, לא דווקא רביעיית מיתרים.
יש דברים שברביעיית מיתרים מותר, אפילו שבהרמוניה אסור. הדוגמה הכי בולטת היא חוק האוקטבות המקבילות - בהרמוניה זה אסור, כמו שכתוב בכללים, אבל ברביעיית מיתרים יש כלל שהכלים יכולים להכפיל את הקולות - דהיינו ששני כלים ינגנו את אותה המנגינה בדיוק, גם במרחק של אוקטבה, והם יחשבו לאותו הקול, וזה לגמרי מותר.

@יואל-גלס זו אולי משיכה פחות חזקה, אבל היא עדיין משיכה.

@יואל-גלס כתב באקורדים.:

לא ממש הבנתי

נניח שאתה מנגן קטע בסולם דו מז’ור, אבל גומר אותו עם התו רה. מהתו הזה יש לכאורה שני אפשרויות לזוז - לתו מי או לתו דו. על פי תיאוריית המוזיקה, יש משיכה מהדרגה השנייה בסולם, לדרגה הראשונה. ולכן הירידה מרה לדו תישמע כ"פיתרון". אותה משיכה קיימת גם מהדרגה הרביעית לדרגה השלישית בסולם (אפילו טון שלם בסולם מינורי), מהשישית לחמישית, ומהשביעית לראשונה (אם כי רק בחצי טון - לכן השביעית לפעמים מוגבהת בסולם המינורי, ולכן E עובד בסולם AM אף שלכאורה הוא אקורד מחוץ לסולם). הדבר ידוע כ"קוד טונאלי".

@יואל-גלס

@יואל-גלס כתב באקורדים.:

לא ממש נכון מכיון שתווי הAm הסמוכים לרה נמצאים במרחק טון ממנו, ומרחק זה לא נחשב למושך, רק מרווח של חצי טון מושך

עד כמה שידוע לי, עדיין יש משיכה של 4 ל-3 בגלל הסולם, למרות שהמרווח הוא טון. באותה צורה גם לנגן את התו רה בפני עצמו לאחר שהתבסס הסולם דו, הוא נפתר לדו ב2 ל-1