@יואל-גלס כתב במהלכי אקורדים יפים:
ספציפית פה זה יהיה C^maj7/B
התלבטתי אם זה מז’ור 7 או לא, כי מה5 המרחק הוא טרצה קטנה. אבל באמת זה מרחק של ספטימה גדולה מהשורש.
@יואל-גלס כתב במהלכי אקורדים יפים:
ספציפית פה זה יהיה C^maj7/B
התלבטתי אם זה מז’ור 7 או לא, כי מה5 המרחק הוא טרצה קטנה. אבל באמת זה מרחק של ספטימה גדולה מהשורש.
@לוי-ל כתב במהלכי אקורדים יפים:
מהלך ממש יפה, אם כי אני הייתי מחליף את הE הזה בABdim, משתלב יפה יותר לטעמי.
מסכים, ככה מרוויחים עלייה מרה למי
@יואל-גלס כתב במהלכי אקורדים יפים:
אתגר: פיענוח האקורדים בדקה 00:57 - 01:00, בהצלחה…
קשה לי מאד לקבוע, אבל זה בוודאי מתחיל עם אקורד C7add6 (אחרי הC שבפעמה), ומייד לאחר מכן הבאס וה6 יורדים בצעדים כרומטיים עד לA7 שבפעמה הבאה, בעוד הצלילים מי ודו מוחזקים על ידי המקהלה… אני לא מצליח לשמוע מה קורה עם צליל ה7. בהנחה שהוא פשוט נעלם ולא יורד בצעדים גם כן, האקורד הבא יהיה “C^7” על באס B? (אקורד C מוגדל שבע - אם יש דבר כזה) ואחריו C7/Bb. אם גם ה7 מהאקורד הראשון יורד בצעדים, זו דיסוננטיות מעולם אחר.
אם כי מן הסתם כל העסק הוא איזה מעבר דיסוננטי מC לA7, אני תוהה אם מונה בכלל חשב על “אקורדים” כשהוא כתב את המעבר הזה.
Am, E/G#, C/G, D/F#, F, G, Am
אני מעריץ מושבע של מהלכים שבהם הבאס זז באופן כרומטי.
למי שעובר על זה כאן, הכללים האלה בעיקר מכוונים להרמוניה בארבע קולות, לא דווקא רביעיית מיתרים.
יש דברים שברביעיית מיתרים מותר, אפילו שבהרמוניה אסור. הדוגמה הכי בולטת היא חוק האוקטבות המקבילות - בהרמוניה זה אסור, כמו שכתוב בכללים, אבל ברביעיית מיתרים יש כלל שהכלים יכולים להכפיל את הקולות - דהיינו ששני כלים ינגנו את אותה המנגינה בדיוק, גם במרחק של אוקטבה, והם יחשבו לאותו הקול, וזה לגמרי מותר.
@יואל-גלס זו אולי משיכה פחות חזקה, אבל היא עדיין משיכה.
לא ממש הבנתי
נניח שאתה מנגן קטע בסולם דו מז’ור, אבל גומר אותו עם התו רה. מהתו הזה יש לכאורה שני אפשרויות לזוז - לתו מי או לתו דו. על פי תיאוריית המוזיקה, יש משיכה מהדרגה השנייה בסולם, לדרגה הראשונה. ולכן הירידה מרה לדו תישמע כ"פיתרון". אותה משיכה קיימת גם מהדרגה הרביעית לדרגה השלישית בסולם (אפילו טון שלם בסולם מינורי), מהשישית לחמישית, ומהשביעית לראשונה (אם כי רק בחצי טון - לכן השביעית לפעמים מוגבהת בסולם המינורי, ולכן E עובד בסולם AM אף שלכאורה הוא אקורד מחוץ לסולם). הדבר ידוע כ"קוד טונאלי".
לא ממש נכון מכיון שתווי הAm הסמוכים לרה נמצאים במרחק טון ממנו, ומרחק זה לא נחשב למושך, רק מרווח של חצי טון מושך
עד כמה שידוע לי, עדיין יש משיכה של 4 ל-3 בגלל הסולם, למרות שהמרווח הוא טון. באותה צורה גם לנגן את התו רה בפני עצמו לאחר שהתבסס הסולם דו, הוא נפתר לדו ב2 ל-1