הבנה והתאמת מקצבים לשירים.

[הקלידן הצפוני]

@רבי-נחמן כתב בהבנה והתאמת מקצבים לשירים.:

באיזה מקצב מנגנים את יעקב של אברהם פריד?

רוב השיר זה וואלס
החלק הסוער יותר זה הורה

את הבתים הראשונים אני נוהג לעשות בפסנתר
ולהכנס עם הוואלס ב-'‘יושב על הטרקטור וכו’ ‘’…

[אהרון יוסף בבייב]

@הקלידן-הצפוני
בא’נה רעיון פצצה להתחיל בפסנתר ולהתחיל 3/4 ביושב על הטרקטור
יש קטעים שבהם יש עוד פעם רוגע בשיר הזה שאפשרי שוב לחזור לפסנתר. נכון?

[רבי נחמן]

חד משמעית רעיון פגז
אני הכי אהבתי את החלק של הלעבור להורה וגם את החלק של יושב על הטרקטור כי אז זה וולס וזה יוצא פסיכיייייי
שווה לכולם לנסות

[א. הלוי]

@חובבן כתב בהבנה והתאמת מקצבים לשירים.:

@א-הלוי אולי בהזדמנות אכתוב על זה (זה בכל זאת קצת ארוך…)
בכל מקרה 6/8 יכול להגיע בכל אחד מהסגנונות שהזכרת (אולי חוץ מסלסה)
הוא משקל ולא סגנון.

אני ממתין בקוצר רוח… כל יום פותח מחדש ובודק אולי בכל זאת החלטת לתת מזמנך ולכתוב לתועלת הכלל…

[יחזקאל]

אנסה לכתוב בקיצור מה שאני יודע -
קודם כל בעניין המשקלים - לכל קצב יש תבנית וסדר שחוזר על עצמו, כאשר בכל התחלה ישנה הדגשה, כלומר, בקצב 4/4 יהיה מחזוריות של 4 פעמות באורך רבע ולכן אחרי הפעמה הרביעית יתחיל שוב בית חדש ותהיה הדגשה על הפעמה הראשונה שבתחילת הבית. (בדרך כלל ישמעו את ההדגשה בבייס דראם (שזהו התוף הגדול, נקרא גם ‘קיק’) זה גם המקום שבדרך כלל יתאים להחליף אקורד, ובגדול יש כאן שוג של התחלה חדשה…
סגנון הקצב מושפע קודם כל מזה, כלומר, אם בכל 4 פעמות יש בית חדש, הקצב הוא 4/4 - שזהו המקצב הפשוט שמתאים להמון שירים, אם בכל 3 פעמות יהיה התחלה חדשה, המקצב יהיה 3/4, ואם הפעמות יהיו שמיניות ולא רבע ובכל 6 שמיניות תהא התחלה חדשה, המקצב ייקרא 6/8, - וזה לא מקצב 3/4 במהירות כפולה, יש משמעות לדגש כל 6 פעמות של שמיניות ולא דגש על כל 3 פעמות.

למי שזה ‘סינית’ מה שנכתב עד כה, זה בסדר… בסוף מתרגלים…

ועכשיו, לפן הפרקטי יותר -
חוץ מהאופי הבסיסי שיש למקצב, שזהו כאמור תוצאה של המחזוריות שבו - כל כמה פעמות מתחילה תיבה חדשה, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על המקצב, כמובן המהירות, אבל גם מעבר לזה.
אכתוב למיטב ידיעתי בגדול את השירים המתאימים לרוב הסגנונות שהזכרת :
בלדה - שירים שקטים, אם המקצב הוא 4/4 בדר"כ השירים השקטים הם במהירות 65 - 70. (לדוגמא - בעבור אבותינו, שערי שמים פתח, רחם, מה תשתוחחי, וכו’) אם המקצב יהיה 3/4 הוא יהיה לפעמים באיזור 70 (כמו למשל ‘גם כי אלך’) ולפעמים באיזור ה - 100 (כמו למשל ‘קולי שמע’ ‘מלך שוכן עד’ של אייזיק האניג, ‘המלאך הגואל’) ואם המקצב יהיה 6/8 הוא יהיה לפעמים באיזור ה70 (כמו ‘אבל באמת הוא מלאך’ ‘חשוף’) או באיזור ה90 (כמו ‘רבון העולמים’ של פריד, ‘עברתי בחושך’).
וולס - 3/4 במהירות גבוהה (160?) הרבה שירי שבת הם כאלה. סגנון ‘מארש’ (כמו ‘כל מקדש’ ‘קה אכסוף’)
אומפה - 2/4 או 4/4 מהירות 120, שירים כמו ‘ועתה בנים’ ‘אלוקים צבקות’.
פופ - ‘לשוב הביתה’ של ישי ריבו.
סגנונות לריקודים - פריילאך, רוק, אסתה.
הפריילאך בנוי על סגנון פולקה.
ברוק יש את כל הלהיטים הגדולים - לבנימין, חזק, מודה, הנה מה טוב וכו’
אסתה זה מקצב פשוט שהשתמשו בו פעם, שמעתי את אבי דרור מסביר שהמילה הזו לקוחה מהפשטות של המקצב שזה תוף - סנר תוף - סנר : אס תה אס תה… ומי שרוצה לשמוע את המקצב הזה מוזמן להקשיב ל’שמחם’ של מ.ב.ד.
בפאנק - ‘לה’ הארץ ומלואה’, ‘מי אנוכי’, ‘שובי השולמית’ של קמפה.
רייגאי זה מקצב מעניין שיכול להתאים לכל מיני שירים, לא זוכר שיר מסוים עכשיו… אבל הוא בין אומפה לפאנק…
דיסקו מזכיר יותר את דאנס, ויש גם ‘טכנו’ שגם באזור הזה…

כמובן שהכל מלמעלה, כמעט בכל סגנון אפשר לנגן את כל המשקלים הנ"ל, נתתי כמה דוגמאות שאני זוכר עכשיו…

[א. הלוי]

ריגאיי יכול להתאים לשירים כמו ‘‘כתפוח בעצי היער’’ דל דודי קאליש או ‘‘לא לנו’’ של אהרלה סאמעט כשרוצים לעשות אותו יותר מענין.

[רה מינור]

@א-הלוי @יחזקאל אולי תעלו דוגמאות שמע

[הקלידן הצפוני]

@א-הלוי כתב בהבנה והתאמת מקצבים לשירים.:

ריגאיי יכול להתאים לשירים כמו ‘‘כתפוח בעצי היער’’ דל דודי קאליש או ‘‘לא לנו’’ של אהרלה סאמעט כשרוצים לעשות אותו יותר מענין.

כתפוח של קאליש זה רגאטון

[חובבן]

@יחזקאל כתב בהבנה והתאמת מקצבים לשירים.:

יישר כח
פוסט מעולה ומפורט!!!

ואם המקצב יהיה 6/8 הוא יהיה לפעמים באיזור ה70 (כמו ‘אבל באמת הוא מלאך’ ‘חשוף’)

תיקון טעות: חשוף הוא 3/4 ולא 6/8.

פופ - ‘לשוב הביתה’ של ישי ריבו.

זה לא כל כך מדויק, כי פופ בעיקרון הוא קיצור של “פופולארי”,
שזה שם קוד לכל שיר קליט וקצבי.
שים לב שבאורגנים תחת התווית “פופ” נמצאים כמעט כל סוגי המקצבים…
אגב: גם רוק יכול לבוא בכמה מהירויות ומשקלים, סגנון הנגינה הוא שקובע.

אסתה זה מקצב פשוט שהשתמשו בו פעם, שמעתי את אבי דרור מסביר שהמילה הזו לקוחה מהפשטות של המקצב שזה תוף - סנר תוף - סנר : אס תה אס תה…

נכון מאד, ואותו דבר בדיוק גם “אומפה”.

בפאנק - ‘לה’ הארץ ומלואה’, ‘מי אנוכי’, ‘שובי השולמית’ של קמפה.

לה’ הארץ ומלואה - יכול להיות, מי אנוכי ושובי של קמפה - שייכים יותר לגזרת הבלדות, למעט פאנק שמתאפיין בקצב לא מחזורי באופן מושלם כמו רוק וכדו’, עם גיטרות חשמליות דווקא.

אני מדגיש: כל ההערות הם כדי לחדד, אבל בסה"כ @יחזקאל הביא מידע מעולה ומועיל.
כמו כן יכול להיות שגם אני טועה, ואם כן אשמח - שתתקנו אותי.

[חובבן]

@הקלידן-הצפוני כתב בהבנה והתאמת מקצבים לשירים.:

@א-הלוי כתב בהבנה והתאמת מקצבים לשירים.:

ריגאיי יכול להתאים לשירים כמו ‘‘כתפוח בעצי היער’’ דל דודי קאליש או ‘‘לא לנו’’ של אהרלה סאמעט כשרוצים לעשות אותו יותר מענין.

כתפוח של קאליש זה רגאטון

זה לא סותר שהוא יכול להישמע מעולה ברגאיי.
ולעניות דעתי הוא בכלל איפשהו באיזור ההיפ הופ.

[הקלידן הצפוני]

@חובבן כתב בהבנה והתאמת מקצבים לשירים.:

@הקלידן-הצפוני כתב בהבנה והתאמת מקצבים לשירים.:

@א-הלוי כתב בהבנה והתאמת מקצבים לשירים.:

ריגאיי יכול להתאים לשירים כמו ‘‘כתפוח בעצי היער’’ דל דודי קאליש או ‘‘לא לנו’’ של אהרלה סאמעט כשרוצים לעשות אותו יותר מענין.

כתפוח של קאליש זה רגאטון

זה לא סותר שהוא יכול להישמע מעולה ברגאיי.
ולעניות דעתי הוא בכלל איפשהו באיזור ההיפ הופ.

אה, וודאי
אני הייתי בטוח שאתה מדבר בקשר לקצב המקורי של השיר

[חובבן]

@הקלידן-הצפוני גם הקצב המקורי לדעתי היפ הופ ולא רגאטון
אבל יכול להיות שאני טועה…