
ז'אנרים במוזיקה
-
היפ-הופ HIP -HOP:
ההיפ הופ הוא ז’אנר מוזיקלי שהתפתח בשנות ה-70 בברונקס, ניו יורק, והוא כולל לא רק מוזיקה אלא גם תרבות שלמה המשלבת ריקוד, אמנות גרפיטי, וכו’ וכו’.
ההיפ הופ מאופיין בראפ, עם דגש על מילים ומשמעות. הטקסטים לרוב עוסקים בנושאים חברתיים, פוליטיים ואישיים, ומספקים קול לרבים שלא נמצא להם ייצוג במוזיקה אחרת.
כמו ג’אז, גם ההיפ הופ כולל תתי ז’אנרים שונים, כגון:
גנג ראפ: מתמקד בחיים ברחובות ובחוויות קשות, עם דמויות כמו טופאק שאקור והנרי ג’וניור.
קונשס ראפ: עוסק בנושאים חברתיים ופוליטיים, עם אמנים כמו קנדריק למאר וקומון.
טרפ: תתי ז’אנר שמאופיין בקצב מהיר ובשימוש בכלים אלקטרוניים, עם אמנים כמו מיגו ו-future.
וכעת הגעתי למסקנה שצריך להביא גם טיפים לנגני היפ הופ:- שפר את הקצב שלך:
עבד על יכולת הקצב שלך באמצעות תרגולים עם מקצבים שונים. השתמש במטרונום כדי לשפר את הסנכרון עם הקצב. - למד לכתוב טקסטים:
כתיבת טקסטים היא חלק מרכזי מהראפ. נסה לכתוב על חוויות אישיות, נושאים חברתיים או כל דבר אחר שמדבר אליך. חפש סגנונות שונים והשראות מאמנים אחרים. - תרגל אימפרוביזציה:
אימפרוביזציה- היא מיומנות חשובה במוזיקת הראפ. תרגול של ראפ או חריזה על בסיס לופים מוזיקליים יכול לשפר את היכולת שלך ליצור בצורה יותר זורמת. - הקשב להרבה מוזיקה:) :
הקשב לאמנים שונים כדי להרחיב את ההשפעות שלך. חפש ז’אנרים שונים כמו ג’אז, בלוז ומוזיקה עולמית, שיכולים להעשיר את הסגנון ביטוי האישי שלך. - השתמש בטכנולוגיה:
למד לעבוד עם תוכנות להפקת מוזיקה, כמו FL Studio או Ableton Live. זה יכול לעזור לך לייצר טרקים באיכות גבוהה ולהתנסות בצלילים שונים. - שמור על הסגנון האישי שלך:
חשוב למצוא את הקול הייחודי שלך. אל תנסה לחקות אחרים, אלא התמקד במה שעושה אותך מיוחד.
בהצלחה…
- שפר את הקצב שלך:
-
היפ-הופ HIP -HOP:
ההיפ הופ הוא ז’אנר מוזיקלי שהתפתח בשנות ה-70 בברונקס, ניו יורק, והוא כולל לא רק מוזיקה אלא גם תרבות שלמה המשלבת ריקוד, אמנות גרפיטי, וכו’ וכו’.
ההיפ הופ מאופיין בראפ, עם דגש על מילים ומשמעות. הטקסטים לרוב עוסקים בנושאים חברתיים, פוליטיים ואישיים, ומספקים קול לרבים שלא נמצא להם ייצוג במוזיקה אחרת.
כמו ג’אז, גם ההיפ הופ כולל תתי ז’אנרים שונים, כגון:
גנג ראפ: מתמקד בחיים ברחובות ובחוויות קשות, עם דמויות כמו טופאק שאקור והנרי ג’וניור.
קונשס ראפ: עוסק בנושאים חברתיים ופוליטיים, עם אמנים כמו קנדריק למאר וקומון.
טרפ: תתי ז’אנר שמאופיין בקצב מהיר ובשימוש בכלים אלקטרוניים, עם אמנים כמו מיגו ו-future.
וכעת הגעתי למסקנה שצריך להביא גם טיפים לנגני היפ הופ:- שפר את הקצב שלך:
עבד על יכולת הקצב שלך באמצעות תרגולים עם מקצבים שונים. השתמש במטרונום כדי לשפר את הסנכרון עם הקצב. - למד לכתוב טקסטים:
כתיבת טקסטים היא חלק מרכזי מהראפ. נסה לכתוב על חוויות אישיות, נושאים חברתיים או כל דבר אחר שמדבר אליך. חפש סגנונות שונים והשראות מאמנים אחרים. - תרגל אימפרוביזציה:
אימפרוביזציה- היא מיומנות חשובה במוזיקת הראפ. תרגול של ראפ או חריזה על בסיס לופים מוזיקליים יכול לשפר את היכולת שלך ליצור בצורה יותר זורמת. - הקשב להרבה מוזיקה:) :
הקשב לאמנים שונים כדי להרחיב את ההשפעות שלך. חפש ז’אנרים שונים כמו ג’אז, בלוז ומוזיקה עולמית, שיכולים להעשיר את הסגנון ביטוי האישי שלך. - השתמש בטכנולוגיה:
למד לעבוד עם תוכנות להפקת מוזיקה, כמו FL Studio או Ableton Live. זה יכול לעזור לך לייצר טרקים באיכות גבוהה ולהתנסות בצלילים שונים. - שמור על הסגנון האישי שלך:
חשוב למצוא את הקול הייחודי שלך. אל תנסה לחקות אחרים, אלא התמקד במה שעושה אותך מיוחד.
בהצלחה…
קטע - היפ הופ לדוגמא שהעלה וניגן (בפורם אחר) @המעבד-המתאבד האלוף!!
tqUd7ExysOJ9-xWPCtJUIQwX.mp3
הגיבו לו בלייקים - שפר את הקצב שלך:
-
ח חכם_בלילה התייחס לנושא זה ב
-
פופ- POP :
ז’אנר הפופ הוא אחד הז’אנרים הנפוצים והאהובים ביותר בעולם המוזיקה (כיום לכאו’ הוא הכי מושמע בעולם - ע"ע האלבום החדש של ריבו שיצא רובו ככולו בז’אנר פופ כנראה נכנע ללחצי הזרם הכללי ששם הוא הז’אנר). השם “פופ” מגיע מהמילה “פופולרי”, וזה בדיוק מה שהוא – מוזיקה שנועדה להיות נגישה, קליטה ומושכת קהל רחב. הפופ מתאפיין במלודיות קליטות, מבנים פשוטים יחסית (פסוק-פזמון) וטקסטים שמדברים על חופש והרפתקאות בד"כ.
מאפייני ז’אנר הפופ העיקריים:
מלודיות קליטות: שירי פופ נוטים להיות קליטים ובעלי מנגינות שקל לזכור ולשיר.
מבנה פשוט: רוב שירי הפופ בנויים בצורה של פסוק-פזמון, עם חזרה על הפזמון כדי ליצור אפקט של “היטקות”.
טקסטים אוניברסליים: הטקסטים נוטים להיות פשוטים ונגישים, כדי שיענו על מגוון רחב של מאזינים.
שימוש בטכנולוגיה: הפופ משתמש הרבה בהפקה מודרנית, סינתיסייזרים, אפקטים קוליים ועיבודים אלקטרוניים (“לופר” וכו’).
שילוב ז’אנרים: הפופ מושפע מז’אנרים רבים כמו רוק, היפ-הופ, R&B, אלקטרוני ועוד, מה שהופך אותו לגמיש ומתפתח כל הזמן.
צורת הנגינה בפופ: גיטרה: לרוב משתמשים בגיטרה חשמלית או אקוסטית עם אקורדים פשוטים וקצביים.
בס: קווי הבס בפופ נוטים להיות ישירים ותומכים במקצב, עם דגש על גרוב.
תופים: המקצבים לרוב פשוטים וחזקים, עם דגש על הביט (הפעמה) כדי ליצור תחושת אנרגיה.
קלידים וסינתיסייזרים: כלי נגינה אלקטרוניים הם חלק מרכזי בפופ, ויוצרים צלילים עשירים ומודרניים.
שירה: השירה היא מרכזית בפופ, עם דגש על ביצועים קוליים ברורים ומלודיים.
-טיפ לנגני פופ:
כשאתם מנגנים פופ- אל תנסו להעמיס יותר מדי – המטרה היא ליצור משהו שקל להאזין לו ולהרגיש אותו . נסו להתמקד בגרוב ובמלודיה, ותנו לשירה להיות התכלס’. אם אתם מנגנים בכלי נגינה (אני מאמין שרובם): שחקו עם דינמיקה – לפעמים פחות זה יותר.
להקות הפופ המצליחות היום בעיקר הם:
,One Directionbts, little mix , Imagine Dragons , Maroon 5, וכו’ וכו’.
אומן הפופ הגדול ביותר היום לכאו’ הוא- Ed Sheeran . -
פופ- POP :
ז’אנר הפופ הוא אחד הז’אנרים הנפוצים והאהובים ביותר בעולם המוזיקה (כיום לכאו’ הוא הכי מושמע בעולם - ע"ע האלבום החדש של ריבו שיצא רובו ככולו בז’אנר פופ כנראה נכנע ללחצי הזרם הכללי ששם הוא הז’אנר). השם “פופ” מגיע מהמילה “פופולרי”, וזה בדיוק מה שהוא – מוזיקה שנועדה להיות נגישה, קליטה ומושכת קהל רחב. הפופ מתאפיין במלודיות קליטות, מבנים פשוטים יחסית (פסוק-פזמון) וטקסטים שמדברים על חופש והרפתקאות בד"כ.
מאפייני ז’אנר הפופ העיקריים:
מלודיות קליטות: שירי פופ נוטים להיות קליטים ובעלי מנגינות שקל לזכור ולשיר.
מבנה פשוט: רוב שירי הפופ בנויים בצורה של פסוק-פזמון, עם חזרה על הפזמון כדי ליצור אפקט של “היטקות”.
טקסטים אוניברסליים: הטקסטים נוטים להיות פשוטים ונגישים, כדי שיענו על מגוון רחב של מאזינים.
שימוש בטכנולוגיה: הפופ משתמש הרבה בהפקה מודרנית, סינתיסייזרים, אפקטים קוליים ועיבודים אלקטרוניים (“לופר” וכו’).
שילוב ז’אנרים: הפופ מושפע מז’אנרים רבים כמו רוק, היפ-הופ, R&B, אלקטרוני ועוד, מה שהופך אותו לגמיש ומתפתח כל הזמן.
צורת הנגינה בפופ: גיטרה: לרוב משתמשים בגיטרה חשמלית או אקוסטית עם אקורדים פשוטים וקצביים.
בס: קווי הבס בפופ נוטים להיות ישירים ותומכים במקצב, עם דגש על גרוב.
תופים: המקצבים לרוב פשוטים וחזקים, עם דגש על הביט (הפעמה) כדי ליצור תחושת אנרגיה.
קלידים וסינתיסייזרים: כלי נגינה אלקטרוניים הם חלק מרכזי בפופ, ויוצרים צלילים עשירים ומודרניים.
שירה: השירה היא מרכזית בפופ, עם דגש על ביצועים קוליים ברורים ומלודיים.
-טיפ לנגני פופ:
כשאתם מנגנים פופ- אל תנסו להעמיס יותר מדי – המטרה היא ליצור משהו שקל להאזין לו ולהרגיש אותו . נסו להתמקד בגרוב ובמלודיה, ותנו לשירה להיות התכלס’. אם אתם מנגנים בכלי נגינה (אני מאמין שרובם): שחקו עם דינמיקה – לפעמים פחות זה יותר.
להקות הפופ המצליחות היום בעיקר הם:
,One Directionbts, little mix , Imagine Dragons , Maroon 5, וכו’ וכו’.
אומן הפופ הגדול ביותר היום לכאו’ הוא- Ed Sheeran . -
@IL-FL ההגדרה שלהם וגם של One Direction כפופ-רוק.
-
פופ- POP :
ז’אנר הפופ הוא אחד הז’אנרים הנפוצים והאהובים ביותר בעולם המוזיקה (כיום לכאו’ הוא הכי מושמע בעולם - ע"ע האלבום החדש של ריבו שיצא רובו ככולו בז’אנר פופ כנראה נכנע ללחצי הזרם הכללי ששם הוא הז’אנר). השם “פופ” מגיע מהמילה “פופולרי”, וזה בדיוק מה שהוא – מוזיקה שנועדה להיות נגישה, קליטה ומושכת קהל רחב. הפופ מתאפיין במלודיות קליטות, מבנים פשוטים יחסית (פסוק-פזמון) וטקסטים שמדברים על חופש והרפתקאות בד"כ.
מאפייני ז’אנר הפופ העיקריים:
מלודיות קליטות: שירי פופ נוטים להיות קליטים ובעלי מנגינות שקל לזכור ולשיר.
מבנה פשוט: רוב שירי הפופ בנויים בצורה של פסוק-פזמון, עם חזרה על הפזמון כדי ליצור אפקט של “היטקות”.
טקסטים אוניברסליים: הטקסטים נוטים להיות פשוטים ונגישים, כדי שיענו על מגוון רחב של מאזינים.
שימוש בטכנולוגיה: הפופ משתמש הרבה בהפקה מודרנית, סינתיסייזרים, אפקטים קוליים ועיבודים אלקטרוניים (“לופר” וכו’).
שילוב ז’אנרים: הפופ מושפע מז’אנרים רבים כמו רוק, היפ-הופ, R&B, אלקטרוני ועוד, מה שהופך אותו לגמיש ומתפתח כל הזמן.
צורת הנגינה בפופ: גיטרה: לרוב משתמשים בגיטרה חשמלית או אקוסטית עם אקורדים פשוטים וקצביים.
בס: קווי הבס בפופ נוטים להיות ישירים ותומכים במקצב, עם דגש על גרוב.
תופים: המקצבים לרוב פשוטים וחזקים, עם דגש על הביט (הפעמה) כדי ליצור תחושת אנרגיה.
קלידים וסינתיסייזרים: כלי נגינה אלקטרוניים הם חלק מרכזי בפופ, ויוצרים צלילים עשירים ומודרניים.
שירה: השירה היא מרכזית בפופ, עם דגש על ביצועים קוליים ברורים ומלודיים.
-טיפ לנגני פופ:
כשאתם מנגנים פופ- אל תנסו להעמיס יותר מדי – המטרה היא ליצור משהו שקל להאזין לו ולהרגיש אותו . נסו להתמקד בגרוב ובמלודיה, ותנו לשירה להיות התכלס’. אם אתם מנגנים בכלי נגינה (אני מאמין שרובם): שחקו עם דינמיקה – לפעמים פחות זה יותר.
להקות הפופ המצליחות היום בעיקר הם:
,One Directionbts, little mix , Imagine Dragons , Maroon 5, וכו’ וכו’.
אומן הפופ הגדול ביותר היום לכאו’ הוא- Ed Sheeran .@גיבסון-לס-פול נראה לי שאחד המאפיינים של הפופ היום הוא השירה בצעקה ובטון גבוה…
אני צודק?! -
@גיבסון-לס-פול נראה לי שאחד המאפיינים של הפופ היום הוא השירה בצעקה ובטון גבוה…
אני צודק?!@natinati כתב בז'אנרים במוזיקה:
השירה בצעקה ובטון גבוה…
שירת הפופ מתאפיינת בטקסטים על חוויות וריגושים בד"כ
-כך שייתכנו צעקות ועליית אוקטבות אבל לא זה מגדיר המוזיקה (להגדרה המלאה עיין בערך המלא “פופ”).
המוזיקה שאותה מאפיין צעקות לרוב תהיה מוזיקת הארד רוק ו\מטאל -
@natinati כתב בז'אנרים במוזיקה:
השירה בצעקה ובטון גבוה…
שירת הפופ מתאפיינת בטקסטים על חוויות וריגושים בד"כ
-כך שייתכנו צעקות ועליית אוקטבות אבל לא זה מגדיר המוזיקה (להגדרה המלאה עיין בערך המלא “פופ”).
המוזיקה שאותה מאפיין צעקות לרוב תהיה מוזיקת הארד רוק ו\מטאל@גיבסון-לס-פול נראה לי שכיום מה שמחפשים בפופ זה את הצעקה עם הדרמה וגם אם זה לא מדבר על חופש הרפתקאות וכו וכו’
-
@גיבסון-לס-פול נראה לי שכיום מה שמחפשים בפופ זה את הצעקה עם הדרמה וגם אם זה לא מדבר על חופש הרפתקאות וכו וכו’
@natinati כל אחד וטעמו…
למרות שאתה יכול למצוא למשל את Ed Sheeran ו-the weeknd ששרים פופ יותר עדין ומהעבר השני את Imagine Dragons ו-Charlie Puth שהם יותר צורחים -
בלוז - BLUES:
הבלוז: שורש עמוק במוזיקה האמריקאית. זוהי שפה מוזיקלית מורכבת שמבטאת רגשות של כאב, געגוע, ותקווה, תוך שימוש בסולמות פנטטוניים ייחודיים עם “תווים כחולים” - צלילים מונמכים שמעניקים לו את האופי המלנכולי. במקור, הבלוז היה קולם של אפרו-אמריקאים שחיו בדרום ארצות הברית, אך עם הזמן הוא התפתח והסתעף, וספג השפעות מז’אנרים שונים כמו ג’אז, רוק, ואפילו היפ-הופ.
הכוח של הבלוז טמון בפשטות שלו - “שילוש הכלים המקודש”(שמאפיין גם רוק- ע"ע) של גיטרה בס, תופים וגיטרה חשמלית, מאפשר חופש יצירתי עצום. נגנים הרחיבו את הצלילים באמצעות כלי נשיפה, סינתיסייזרים ואפקטים כמו דיסטורשן, וואה-וואה ופלנג’ר. הגיוון הזה יצר ספקטרום רחב של סגנונות - מבלוז שקט ומהורהר, ועד לבלוז רועש וסוחף, מנגינות שמחות ועצובות, וקטעים ווקאליים ואינסטרומנטליים.
טיפים קצרים לנגני בלוז בכמה כלים:
גיטרה: למדו את סולם הבלוז (פנטטוני מינורי) ואת מבנה 12 התיבות. תרגלו כיפוף צלילים, ויברטו וסליידים.
האזינו לאמני בלוז ותלמדו מהם:)
מפוחית: למדו טכניקות כיפוף צלילים ונגינה בסולמות בלוז.
התמקדו בנגינה בסולמות בלוז.
פסנתר: למדו אקורדים ומהלכים הרמוניים בבלוז.
תרגלו נגינת בוגי-ווגי וסווינג.
בס: למדו את קווי הבס הקלאסיים של הבלוז.
התמקדו בנגינה מקצבית ויציבה.
תופים: למדו מקצבים בסיסיים של בלוז כמו שאפל וסווינג.
התמקדו ביצירת גרוב יציב ומתאים לנגינה.חבר’ה לא לעניין שרק אני מעלה ז’אנרים:)
מעוניין לראות השתתפות מצידם של מוכשרי הפורום…
-
בלוז - BLUES:
הבלוז: שורש עמוק במוזיקה האמריקאית. זוהי שפה מוזיקלית מורכבת שמבטאת רגשות של כאב, געגוע, ותקווה, תוך שימוש בסולמות פנטטוניים ייחודיים עם “תווים כחולים” - צלילים מונמכים שמעניקים לו את האופי המלנכולי. במקור, הבלוז היה קולם של אפרו-אמריקאים שחיו בדרום ארצות הברית, אך עם הזמן הוא התפתח והסתעף, וספג השפעות מז’אנרים שונים כמו ג’אז, רוק, ואפילו היפ-הופ.
הכוח של הבלוז טמון בפשטות שלו - “שילוש הכלים המקודש”(שמאפיין גם רוק- ע"ע) של גיטרה בס, תופים וגיטרה חשמלית, מאפשר חופש יצירתי עצום. נגנים הרחיבו את הצלילים באמצעות כלי נשיפה, סינתיסייזרים ואפקטים כמו דיסטורשן, וואה-וואה ופלנג’ר. הגיוון הזה יצר ספקטרום רחב של סגנונות - מבלוז שקט ומהורהר, ועד לבלוז רועש וסוחף, מנגינות שמחות ועצובות, וקטעים ווקאליים ואינסטרומנטליים.
טיפים קצרים לנגני בלוז בכמה כלים:
גיטרה: למדו את סולם הבלוז (פנטטוני מינורי) ואת מבנה 12 התיבות. תרגלו כיפוף צלילים, ויברטו וסליידים.
האזינו לאמני בלוז ותלמדו מהם:)
מפוחית: למדו טכניקות כיפוף צלילים ונגינה בסולמות בלוז.
התמקדו בנגינה בסולמות בלוז.
פסנתר: למדו אקורדים ומהלכים הרמוניים בבלוז.
תרגלו נגינת בוגי-ווגי וסווינג.
בס: למדו את קווי הבס הקלאסיים של הבלוז.
התמקדו בנגינה מקצבית ויציבה.
תופים: למדו מקצבים בסיסיים של בלוז כמו שאפל וסווינג.
התמקדו ביצירת גרוב יציב ומתאים לנגינה.חבר’ה לא לעניין שרק אני מעלה ז’אנרים:)
מעוניין לראות השתתפות מצידם של מוכשרי הפורום…
@גיבסון-לס-פול כתב בז'אנרים במוזיקה:
למדו את סולם הבלוז (פנטטוני מינורי)
כמעט.
הבלוז הוסיף גם את הדרגה השניה וחצי.
למשל בסולם דו-
דו, רה, רה דיאז, מי, סול, לה. -
D david התייחס לנושא זה
-
@גיבסון-לס-פול כתב בז'אנרים במוזיקה:
למדו את סולם הבלוז (פנטטוני מינורי)
כמעט.
הבלוז הוסיף גם את הדרגה השניה וחצי.
למשל בסולם דו-
דו, רה, רה דיאז, מי, סול, לה.@איש-אחד כתב בז'אנרים במוזיקה:
@גיבסון-לס-פול כתב בז'אנרים במוזיקה:
למדו את סולם הבלוז (פנטטוני מינורי)
כמעט.
הבלוז הוסיף גם את הדרגה השניה וחצי.
למשל בסולם דו-
דו, רה, רה דיאז, מי, סול, לה.לא מדויק
התו המדובר הוא תוספת מאוחרת יותר וזה הכוונה “התווים הכחולים”
ולמעשה זה אותו סולם עם תוספת קטנה של תו ביניים -
@איש-אחד כתב בז'אנרים במוזיקה:
@גיבסון-לס-פול כתב בז'אנרים במוזיקה:
למדו את סולם הבלוז (פנטטוני מינורי)
כמעט.
הבלוז הוסיף גם את הדרגה השניה וחצי.
למשל בסולם דו-
דו, רה, רה דיאז, מי, סול, לה.לא מדויק
התו המדובר הוא תוספת מאוחרת יותר וזה הכוונה “התווים הכחולים”
ולמעשה זה אותו סולם עם תוספת קטנה של תו ביניים@יצחק-1 מצד שני זה מה שמבדיל כיום את הפנטטוני מינורי מהבלוז המינורי.