
הכפלת סולו
-
אני באמצע לתזמר קטע ואני רוצה שהכינורות ינגנו את הסולו אבל לא באותו טון (נגיד צ’לו וקונטרה בס את הבס של האקורד, כינור אחד את הסולו, כינור שני הכפלה וויולה עוד הכפלה), השאלה כמה אני צריך להעלות או להוריד אותם בשביל שזה ישתלב טוב.
שימו לב שאני מדבר על הכפלה של הסולו, לא של דרגות באקורד. -
אני באמצע לתזמר קטע ואני רוצה שהכינורות ינגנו את הסולו אבל לא באותו טון (נגיד צ’לו וקונטרה בס את הבס של האקורד, כינור אחד את הסולו, כינור שני הכפלה וויולה עוד הכפלה), השאלה כמה אני צריך להעלות או להוריד אותם בשביל שזה ישתלב טוב.
שימו לב שאני מדבר על הכפלה של הסולו, לא של דרגות באקורד. -
@Yossile אתה מתכוון? לנגן סולו בשלוש אוקטבות שונות.
- קבוצה ראשונה של כינורות. 2. קבוצה שניה באוקטבה נמוכה יותר. 3. ויולות באוקטבה נמוכה עוד יותר.
הבנתי נכון?
אתה בעצם שואל על המנעד איך זה מסתדר?!
- קבוצה ראשונה של כינורות. 2. קבוצה שניה באוקטבה נמוכה יותר. 3. ויולות באוקטבה נמוכה עוד יותר.
-
הבנתי, אז אתה רוצה בעצם שהם לא ינגנו סולו ביחד אלא קולות שניים. טרצות מקבילות למשל.
רק צריך להבין שזה לא עובד שאתה פשוט תיתן קבוצה אחת מהכינורות לנגן סולו, ולקבוצה שנייה פשוט לתת לנגן טרצות מעל.
זה צריך להסתדר עם המלודיה, ולהיות מתוזמר נכון, אז לבוא ופשוט לעלות טרצה מעל את הכל זה לא פתרון אידיאלי.
צריך לחשב את התפקיד שהוא כן יעשה קול שני בצורה נכונה, שינגן צלילים שקשורים להרמוניה ולמלודיה, ושלא בטעות יבצע צלילים שלא מסתדרים ויוצרים דיסוננסים מיותרים -
הבנתי, אז אתה רוצה בעצם שהם לא ינגנו סולו ביחד אלא קולות שניים. טרצות מקבילות למשל.
רק צריך להבין שזה לא עובד שאתה פשוט תיתן קבוצה אחת מהכינורות לנגן סולו, ולקבוצה שנייה פשוט לתת לנגן טרצות מעל.
זה צריך להסתדר עם המלודיה, ולהיות מתוזמר נכון, אז לבוא ופשוט לעלות טרצה מעל את הכל זה לא פתרון אידיאלי.
צריך לחשב את התפקיד שהוא כן יעשה קול שני בצורה נכונה, שינגן צלילים שקשורים להרמוניה ולמלודיה, ושלא בטעות יבצע צלילים שלא מסתדרים ויוצרים דיסוננסים מיותרים -
@Yossile
כאן כתבתי איזה מדריך עם כל מיני דברים חשובים בנושא של כתיבה לכלי קשת, שיהיה תקף לכל פרוייקט שתעבד לכלים האלה.לגבי מה ששאלת כאן, אנסה בקצרה.
הכי מומלץ זה לתת לצ’לו וקונטרבס לנגן אותו את הבס בהכפלה של אוקטבות. צ’לו ואוקטבה מתחתיו קונטרבס.
(שים לב שבקונטרבס מה שאתה כותב, הנגן יבצע וזה יישמע אוקטבה
אחת נמוכה יותר. אז אם כתבת למשל דו אמצעי, הצליל שבאמת יישמעו זה דו שמתחתיו.)
לגבי וילה אני בדרך כלל נותן לה לנגן תפקיד נוסף חוץ מבס וסולו, אני משתדל להכניס בה תמיד את הטרצה של האקורד (למשל E באקורד C) ואז כשאקורד מתחלף, אני עובר לצליל מהאקורד הבא שהכי קרוב לצליל שאני עכשיו כדי לשמור על מינימום של תזוזה גבוהה. והרבה פעמים אני גם נשאר על אותו תו אם תזוזה תדרוש ממני יותר מצעד אחד. דבר שמאוד חשוב בעיבוד זה לתת תנועה. ולכן לפעמים אני אעשה ‘‘תווים עוברים’’ למשל אני באקורד-C, והויולה מנגנת את הטרצה (E) ואז האקורד מתחלף לאקורד F. אז הבס כבר יילך לתו F. אז אני יעדיף שהויולה תרד לתו-C אז כדי לעשות את זה בצורה יפה אני יירד ברבע או שמינית האחרונה של התו-E, לתו-D. ומשמה שייתחלף האקורד אני יעבור ל-C.
הכלל הזה חשוב לדעת מתי להשתמש בו, כי לפעמים לא כדאי צלילים עוברים, זה תלוי בעיבוד, אבל אפשר לשחק אם זה ולנסות, לפעמים זה מוסיף. תנסה גם לשחק עם הבס בצלילים עוברים זה מוסיף משמעותית.לגבי כינורות, בד’'כ אני נותן לקבוצה ראשונה אוקטבה גבוהה יותר, ולשנייה אחת מתחת.
אם לא רוצים מנגינה שמנוגנת גבוה אני כותב את שתיהם באותה אוקטבה.
ולפעמים כשאני לא רוצה שהכינורות יהיו זהים בתפקיד ויהיו יותר קולות או פשוט פחות סאונד מלא כינורות. אני נותן לקבוצה שנייה לעשות את אותה שיטה של הויולה, בעצם לנגן צלילים מהאקורד לדוגמא אם באקורד C נתנו לויולה להתחיל בתו E. אני אתן לכינור שני את התו G, ומשם אלך בהולכת קולות לתווים הקשורים להרמוניות.מקווה שעזר לך המידע
-
@Yossile
כאן כתבתי איזה מדריך עם כל מיני דברים חשובים בנושא של כתיבה לכלי קשת, שיהיה תקף לכל פרוייקט שתעבד לכלים האלה.לגבי מה ששאלת כאן, אנסה בקצרה.
הכי מומלץ זה לתת לצ’לו וקונטרבס לנגן אותו את הבס בהכפלה של אוקטבות. צ’לו ואוקטבה מתחתיו קונטרבס.
(שים לב שבקונטרבס מה שאתה כותב, הנגן יבצע וזה יישמע אוקטבה
אחת נמוכה יותר. אז אם כתבת למשל דו אמצעי, הצליל שבאמת יישמעו זה דו שמתחתיו.)
לגבי וילה אני בדרך כלל נותן לה לנגן תפקיד נוסף חוץ מבס וסולו, אני משתדל להכניס בה תמיד את הטרצה של האקורד (למשל E באקורד C) ואז כשאקורד מתחלף, אני עובר לצליל מהאקורד הבא שהכי קרוב לצליל שאני עכשיו כדי לשמור על מינימום של תזוזה גבוהה. והרבה פעמים אני גם נשאר על אותו תו אם תזוזה תדרוש ממני יותר מצעד אחד. דבר שמאוד חשוב בעיבוד זה לתת תנועה. ולכן לפעמים אני אעשה ‘‘תווים עוברים’’ למשל אני באקורד-C, והויולה מנגנת את הטרצה (E) ואז האקורד מתחלף לאקורד F. אז הבס כבר יילך לתו F. אז אני יעדיף שהויולה תרד לתו-C אז כדי לעשות את זה בצורה יפה אני יירד ברבע או שמינית האחרונה של התו-E, לתו-D. ומשמה שייתחלף האקורד אני יעבור ל-C.
הכלל הזה חשוב לדעת מתי להשתמש בו, כי לפעמים לא כדאי צלילים עוברים, זה תלוי בעיבוד, אבל אפשר לשחק אם זה ולנסות, לפעמים זה מוסיף. תנסה גם לשחק עם הבס בצלילים עוברים זה מוסיף משמעותית.לגבי כינורות, בד’'כ אני נותן לקבוצה ראשונה אוקטבה גבוהה יותר, ולשנייה אחת מתחת.
אם לא רוצים מנגינה שמנוגנת גבוה אני כותב את שתיהם באותה אוקטבה.
ולפעמים כשאני לא רוצה שהכינורות יהיו זהים בתפקיד ויהיו יותר קולות או פשוט פחות סאונד מלא כינורות. אני נותן לקבוצה שנייה לעשות את אותה שיטה של הויולה, בעצם לנגן צלילים מהאקורד לדוגמא אם באקורד C נתנו לויולה להתחיל בתו E. אני אתן לכינור שני את התו G, ומשם אלך בהולכת קולות לתווים הקשורים להרמוניות.מקווה שעזר לך המידע