האינסטלטורים: איך לפתוח את זרימת הרעיונות 🚿
-
זה הזמן להדגיש - לסדר של הפרקים יש משמעות, כי אנחנו עוברים פה תהליך מסודר (בהשראת הספר “דרך האמן”). הפרקים הקודמים זמינים תחת מדור ‘האינסטלטורים’ בבלוג שלי.
(סיכום קצר: דיברנו על זה שהרעיונות כבר אצלנו, ושהמוח הוא אנטנה שאלוקים משדר אליה. עכשיו – מה עושים עם זה בפועל?)
התרגול הראשון והחשוב ביותר:
20 דקות של יצירה חופשית כל בוקר.אם אתה מתעסק בכתיבה, פשוט כתוב שני עמודים ביד, כל מה שעולה לראש.
לא עוצרים, לא מתקנים, לא מוחקים.אם אתה מוזיקאי, שב על הקלידים ותנגן שטף חופשי.
בלי לחשוב על שיר, בלי למדוד איכות, פשוט לנגן.זה כמו לפתוח ברז סגור.
בהתחלה יוצא קצת אוויר, אחר כך מים עכורים…
אבל אם תתמיד, פתאום תרגיש זרם צלול של רעיונות שמתחילים לזרום בלי מאמץ.
לא כל יום תצא מזה יצירת מופת -
אבל כל יום תצא מזה יצירה.
וזה מה שמחזיק את השריר היצירתי שלך חי ובועט.בפרקים הבאים: נקודות מבט חיוניות ליצירה אותנטית ואיכותית
-
אחלה של יוחנן




-
זה הזמן להדגיש - לסדר של הפרקים יש משמעות, כי אנחנו עוברים פה תהליך מסודר (בהשראת הספר “דרך האמן”). הפרקים הקודמים זמינים תחת מדור ‘האינסטלטורים’ בבלוג שלי.
(סיכום קצר: דיברנו על זה שהרעיונות כבר אצלנו, ושהמוח הוא אנטנה שאלוקים משדר אליה. עכשיו – מה עושים עם זה בפועל?)
התרגול הראשון והחשוב ביותר:
20 דקות של יצירה חופשית כל בוקר.אם אתה מתעסק בכתיבה, פשוט כתוב שני עמודים ביד, כל מה שעולה לראש.
לא עוצרים, לא מתקנים, לא מוחקים.אם אתה מוזיקאי, שב על הקלידים ותנגן שטף חופשי.
בלי לחשוב על שיר, בלי למדוד איכות, פשוט לנגן.זה כמו לפתוח ברז סגור.
בהתחלה יוצא קצת אוויר, אחר כך מים עכורים…
אבל אם תתמיד, פתאום תרגיש זרם צלול של רעיונות שמתחילים לזרום בלי מאמץ.
לא כל יום תצא מזה יצירת מופת -
אבל כל יום תצא מזה יצירה.
וזה מה שמחזיק את השריר היצירתי שלך חי ובועט.בפרקים הבאים: נקודות מבט חיוניות ליצירה אותנטית ואיכותית
@יוחנן-בלייך כתב בהאינסטלטורים: איך לפתוח את זרימת הרעיונות
:אם אתה מתעסק בכתיבה, פשוט כתוב שני עמודים ביד, כל מה שעולה לראש.
לא עוצרים, לא מתקנים, לא מוחקים.הקטע הוא שאם תכתוב כל מה שעולה לראש זה לא יצא בתור שיר!
זה יצא בתור יומן! (אני הרבה פעמים מנסה לכתוב כל מה שעולה לראש, ולא יוצא משהו, צריך יותר לחשוב על איך לכתוב) -
@יוחנן-בלייך כתב בהאינסטלטורים: איך לפתוח את זרימת הרעיונות
:אם אתה מתעסק בכתיבה, פשוט כתוב שני עמודים ביד, כל מה שעולה לראש.
לא עוצרים, לא מתקנים, לא מוחקים.הקטע הוא שאם תכתוב כל מה שעולה לראש זה לא יצא בתור שיר!
זה יצא בתור יומן! (אני הרבה פעמים מנסה לכתוב כל מה שעולה לראש, ולא יוצא משהו, צריך יותר לחשוב על איך לכתוב)@מאיר-מיוזיק. אם תשים לב, הוא כתב את זה למי שמתעסק בכתיבה. לא למי שמחפש להלחין.
בנוסף, הרעיון בלכתוב כל מה שבראש זה אומר שגם אם יש איזה משפט טיפשי שקופץ לראש כמו לדוג’ “גנן גידל דגן בגן” או “די כבר עם כל הכתיבה המטופשת הזאת” (סתם
) וכן הלאה, גם את זה לכתוב, אפילו שאין רצף או הקשר בין כל הדברים, ואפילו אם זה באמצע איזה נושא שעובר לך בראש.
מה שקורה, שכל זמן שלא מתורגלים בזה, כשאתה מתיישב לכתוב, המוח מיד מתוכנת בצורה של “מה אני צריך לכתוב עכשיו” יוצא רצף של דברים ויכול להיות שגם זה יצא בסגנון של יומן. אחרי תקופה שמתמידים בזה, אבל בהבנה שהכל נכנס לדף, ברגע שאתה מתיישב לכתוב, המוח מבין שעכשיו שופכים הכל. מה שנוצר שהמוח מתחיל “לשפוך” את כל מה שיש בו והרבה פעמים אפשר למצוא שם פנינים.לגבי החלק למלחינים ונגנים @יוחנן-בלייך כתב לשבת על הפסנתר או על הכלי שלך ולנגן בלי שום משמעות.
בעצם זה עושה את אותה הפעולה כמו בכתיבה, רק במוזיקה. -
@יוחנן-בלייך כתב בהאינסטלטורים: איך לפתוח את זרימת הרעיונות
:אם אתה מתעסק בכתיבה, פשוט כתוב שני עמודים ביד, כל מה שעולה לראש.
לא עוצרים, לא מתקנים, לא מוחקים.הקטע הוא שאם תכתוב כל מה שעולה לראש זה לא יצא בתור שיר!
זה יצא בתור יומן! (אני הרבה פעמים מנסה לכתוב כל מה שעולה לראש, ולא יוצא משהו, צריך יותר לחשוב על איך לכתוב)@מאיר-מיוזיק.
זה בדיוק הקטע - כשאתה נכנס עם ציפיות לצאת עם שיר, הלחץ הזה סותם אותך יותר מאשר עוזר. לכן אני מציע פשוט לרשום, בלי לחץ ובלי לתכנן על זה, מצידי שזה יהיה שטויות, כי זה ילמד את המוח שלך להפיק יותר מכל הסוגים. -
-
@מאיר-מיוזיק. אם תשים לב, הוא כתב את זה למי שמתעסק בכתיבה. לא למי שמחפש להלחין.
בנוסף, הרעיון בלכתוב כל מה שבראש זה אומר שגם אם יש איזה משפט טיפשי שקופץ לראש כמו לדוג’ “גנן גידל דגן בגן” או “די כבר עם כל הכתיבה המטופשת הזאת” (סתם
) וכן הלאה, גם את זה לכתוב, אפילו שאין רצף או הקשר בין כל הדברים, ואפילו אם זה באמצע איזה נושא שעובר לך בראש.
מה שקורה, שכל זמן שלא מתורגלים בזה, כשאתה מתיישב לכתוב, המוח מיד מתוכנת בצורה של “מה אני צריך לכתוב עכשיו” יוצא רצף של דברים ויכול להיות שגם זה יצא בסגנון של יומן. אחרי תקופה שמתמידים בזה, אבל בהבנה שהכל נכנס לדף, ברגע שאתה מתיישב לכתוב, המוח מבין שעכשיו שופכים הכל. מה שנוצר שהמוח מתחיל “לשפוך” את כל מה שיש בו והרבה פעמים אפשר למצוא שם פנינים.לגבי החלק למלחינים ונגנים @יוחנן-בלייך כתב לשבת על הפסנתר או על הכלי שלך ולנגן בלי שום משמעות.
בעצם זה עושה את אותה הפעולה כמו בכתיבה, רק במוזיקה.@Hagai-Habani
מדוייק.
אני מציע לתלמידים שלי תמיד, כשהם מגיעים לתוכנה שלהם, לפתוח איזה VST ולהקליט נגינה אינטואיטיבית באיזשהו שטף. משהו כמו 10 דקות. אפשר למחוק אח"כ. אבל כשמתרגלים לזה, זה נראה אחרת.