מנגינה דרמטית שיצרתי

[אני ואני]

@elazar-miller עזוב את הסאונד והעריכה פשוט מטורף!!!

[אילן פ]

@elazar-miller
מטורף לחלוטין מעניין ומסקרן – יאני קטן עליך --מאוד אהבתי והתרשמתי מרמת ההפקה
סתם הערה קטנה - ולא מחייב לקבל את דעתי בעניין
כל הקטע הזה הוא בעצם פראזה אחת שמתפתחת בכל מיני ויריציות
היה יפה אם היה מתפתח גם מבחינת הלחן למשהו קצת שונה כמו להבדיל בית ופזמון

[למדן]

@elazar-miller
תשמע הופתעתי מהרעיון של היצירה כלומר האקורדים מאוד מזכירים שיר של אלן וולקר
(אם חשבת שלא נזהה אז )
אבל עשית את זה טוב בצורה שונה ממה שהכרתי

[יעקב מ. פינס]

ואוו ואוו ואוו
זה מזכיר קצת את שודדי הקאריבים
רמה של סרט בין לאומי

[el m]

@למדן
האמת אם אתה אומר, דווקא את אלן ווקר לא התכוונתי לחקות אני יותר לוקח את ההשראה ממלחינים למוזיקה לסרטים ממש,
אבל האקורדים באמת מזכירים את העבודה שלו, בגלל שהוא בונה מנגינה על כמה אקורדים בודדים וחוזר עליהם, וזה מה עשיתי פה ובעצם תפרתי על זה לחן…

[el m]

@אילן-פ
תודה רבה!
אכן באמת היה צריך עוד איזה קטע לגוון את המנגינה ,
אבל זה בעצם רק משהו שיצא לי בשלוף ופשוט הקלטתי, ואיך שיצא יצא, אז לא עבדתי עליה הרבה ובעצם לא ניסיתי לפתח אותה, ומתי שאני מוציא אותה מהראש אני דבר ראשון מקליט,
וגם לפעמים במוזיקה כזאת (קולנועית) אפשר לעשות שינוי רק בכלים ואולי בסולם, וזה תלוי גם לאיזה הקשר עושים את המוזיקה, ובעצם להגביר את הדרמה בלי דווקא לשנות ולגוון בלחן, אבל כמובן שאם יכולים אז כדאי גם לגוון על ידי שינוי.

[אני ואני]

@elazar-miller מזכיר לי את יציאת מצרים של חיים פלאם בדו קרב בהמאסטרו

[מרדכי S]

@elazar-miller

מ-ד-ה-י-ם
איזה אווירה!

אלוף!!

[דניאל]

@elazar-miller
וואו!
זה מרשים מאוד, הרעיון יפה מאוד,
וגם שומעים שיש תזמור ברמה ברקע.
וכמו שאמר @אילן-פ
היה כדאי אם הלחן היה ממשיך למשהו קצת שונה
כדי לגוון.

אבל בשורה התחתונה זה נשמע מדהים!

[ישראל 0]

פצצה!
נשמע ממש יאני!

[מאיר ישראל ב.ל.]

@elazar-miller אימלהההה איזה מטורףףףףףף אני שומע את זה בלופים!!!
יש לך את זה בגדול אחי תצליח !!!

[CUBASE]

@למדן כתב במנגינה דרמטית שיצרתי:

@elazar-miller
תשמע הופתעתי מהרעיון של היצירה כלומר האקורדים מאוד מזכירים שיר של אלן וולקר
(אם חשבת שלא נזהה אז )
אבל עשית את זה טוב בצורה שונה ממה שהכרתי

לי זה דווקא היה נשמע כמו “נחמה” 2.0 של פיני איינהורן