ז'אנרים אלקטרוניים - היכרות • פרק 6: הארדסטייל Hardstyle

יוחנן בלייך

אז נגענו בהאוס ובטראנס, ואנחנו מוסיפים לעלות ב-BPM. מה שמביא אותנו להארדסטייל, שפירושו באנגלית “סגנון קשוח”.

גם הארדסטייל הוא סגנון שנועד עבור מועדונים ורחבות ריקודים, אבל כיום נחשב קצת יותר מחתרתי ופחות במיינסטרים. זה לא אומר שאין לו קהל גדול ונאמן (שאני חלק ממנו!).

המטרה של הארדסטייל היא להאיץ את פעימות הלב בזכות הקצב המהיר, ולהגביר את האדרנלין עם סאונדים חזקים, חותכים ואגרסיביים. קיק (תוף בס) של הארדסטייל הוא משהו אחר מהקיקים שאנחנו מכירים מכל סגנון אחר, הלידים מורכבים משכבות של ‘מסורים’ (Saw) מלוכלכים, ומה שמתקבל זה משהו שקשה למצוא בז’אנר אחר.

הארדסטייל קיים בכמה וריאציות:

הארדסטייל מלודי / אופורי, שבו מלודיה עוצמתית ומרגשת תשחק תפקיד מרכזי;
הארדסטייל בוסרי (Raw) שפחות ממוקד במלודיה ויותר בסאונדים מלוכלכים ובקטעי ראפ אגרסיביים שמזכירים את עולם המטאל;
כיום רוב הטראקים של הארדסטייל יכילו בתוכם קטע בוסרי יותר בהתחלה, וקטע מלודי יותר בסוף, או שילוב אחר של שני הסוגים;
אפ-טמפו, שזו הגירסה הכי מהירה של הארדסטייל, שעשויה להגיע למהירויות של 200BPM ואף יותר;
ועוד…

רוב הטראקים של הארדסטייל כוללים את האלמנטים הבאים:

מהירות מקובלת: 150-200 BPM
טראקים מהירים, מעוררי אדרנלין, עם סאונדים קשוחים מהרגיל
קיק בכל רבע תיבה, על פי רוב ללא תופים או כלי הקשה נוספים בדרופ. מעברים מבוצעים ע"י הקיקים עצמם שמנגנים לפעמים גם שמיניות ו-1/16

דוגמאות קלאסיות של הארדסטייל: