שאלה מוזרה..

[לאהלה]

@מיכאל כתב בשאלה מוזרה..:

א חושב שיש כאלה. זה ממש מקרים מיוחדים… שמישהו יתרגש מעצם זה שהוא מקליט לעצמו ויפשל בגלל זה? רחוק לדעתי…

דווקא קורה לי המון! לא המילה מתרגש, אלא סוג של דריכות לעשות את זה נכון ברגע האמת, שלוקחת מהזרימה והשחרור שבביצוע חופשי, אז אולי פחות בעיה בתנועות ידיים מהירות אלא יותר בהיבטים אחרים, כמו ביטחון בנגינה שמשפיע על תנועות היד, מה שמורגש מאוד בכינור, אבל גם במקלדת.

[יעקב קוט]

@מיכאל אתה לא חושב שיש אנשים כאלה? אז אני אומר לך שלפעמים זה קורה לי. עובדה. לא “מתרגש” וגם לא ממש “מפשל” אבל כן קורה לפעמים שרמת הדיוק והמהירות יורדת

[הקלידן הצפוני]

@הגיטריסט כתב בשאלה מוזרה..:

אזה משהו אחר - אתה מתחיל להתייחס לאיך זה נראה או איך זה נשמע בהרבה יותר ולכן לפני כל דבר שתעשה תחשוב שניה יותר.

כאני חושב שכאתה לא מתרכז בזה המוח שלך מחשב לבד את המרווחים ואז זורם לך…
אבל כשאתה מתחיל להתמקד חזק במה שאתה עושה אתה פתאום רואה גוש שחור לבן מול העיינים והזרימה הטבעית וחוש הטבעי בורחים…
ולכן גם כשאתה מקליט יכול להיות שזה יקרה.
וכמשל, זה כמו שאם תקריא משהו אתה לא תטעה ואם תשלוף איזה וורט שאתה ממציא באותו רגע אתה גם לא תטעה אבל תקריא מהזיכרון אתה מסתמא תטעה פה ושם…

[יעקב קוט]

אגב בשירה זה דווקא הפוך אצלי- שבלייב אני נותן ביצועים יותר טובים מבבית, כאמור אין לי הסבר הגיוני…

[מיכאל]

@יעקב-קוט מוזר מאד… אולי יש זמנים טובים יותר ופחות ברמת המנטטליות והיד החופשית שיש לי באותו רגע, אבל מכאן ועד להצביע - ‘‘וואלה עובר עלי משהו’’ - עוד לא ראינו…

[הקלידן הצפוני]

אגב פועל יצא של הדבר הזה…
אנשים שמחים לנגן בדאנס ‘‘דיטון’’ שהוא צורה מקובעת וברורה ( האקורד בדרך כלל…) מאשר לאלתר כל מיני קישוטים שמכריחים אותך גם להתרכז וגם לאלתר…

[מיכאל]

@יעקב-קוט זה כבר קשור למרחב. במקום קטן וצפוף - קשה לתת את כולך בשירה. משא’'כ במקום מרווח. זה לא קשור ללפני קהל או לא. (למרות שבאולם ריק נשמע לי ממש קשה לשיר. הקול נעלם במרחב הזה…)

[הגיטריסט]

@יעקב-קוט כתב בשאלה מוזרה..:

אגב בשירה זה דווקא הפוך אצלי- שבלייב אני נותן ביצועים יותר טובים מבבית, כאמור אין לי הסבר הגיוני…

בשני מילים:
בנגינה המנוע זה שליטה ועדינות, אז לחץ פוגע. - קשור למוטוריקה
בשירה המנוע זה רגש ואנרגיה, אז לחץ מרים אותך למעלה. - קשור לרגש

[יעקב קוט]

@מיכאל כן זה הגיוני…

[הקלידן הצפוני]

@הגיטריסט @יעקב-קוט @מיכאל @לאהלה

נו…
למישהו יש רעיון מה לעשות…??

אני אישית מתחמם אחרי שיר שניים ואז הכל זורם…(על הצד שאני באמת תפוס ולחוץ קצת, מה שברוך ה’ לא קורה תמיד)
אבל אני מודע לזה ששיר הראשון שאנגן הוא לא יהיה הכי מוצלח באירוע…

[יעקב קוט]

@הקלידן-הצפוני אני לא… גם בסוף אני עדיין מרגיש על הילוך ראשון מתוך 4
||טוב שהקהל לא מרגיש את זה…||

[הקלידן הצפוני]

@יעקב-קוט
אותי הפוך! דווקא באירועים אני אצליח לעשות בסופם (שאני ממש רותח על הקלידים, כן?..) דברים שאני לא אצליח לעשות אף פעם, כל מיני איצבועים, מהלכים וכדו’…
אין לי מושג איך זה קורה…

[הגיטריסט]

@הקלידן-הצפוני
האמת היא שקראתי פעם ספר שלם על הנושא הזה!
ברור, רוב העצות שם הן יותר לראיונות עבודה ודברים כאלה, אבל חלקם רלוונטיות גם לנושא דידן

לדוגמה: מדיטציה ודמיון מודרך.
לפני ההופעה תדמיין את עצמך מנגן חלק, מדויק, רגוע — וזה בעצם מכין את המוח להצלחה.
בדוק ומנוסה, לפחות בדברים אחרים…

ועוד משהו שדיברו עליו שם:
תפנים שאין שום בעיה אם זה לא יוצא פיקס. מותר לטעות פה ושם, כי בסוף אנחנו בני אדם ולא מכונות.
וזה לגמרי בסדר!

[יעקב קוט]

צופים בנושא זה כעת 6 אנשים!! אני לא זוכר שראיתי נתון כזה בשעות קונבנציונליות…
כנראה זה השעות של המוזיקאים האמיתיים, אלה שכמו בסיפורים, חיים מעל הזמן…

[מיכאל]

@הקלידן-הצפוני אצלי זה תלוי גם בפני מי… כשאני מול קהל קלאסי (אני לא מדבר על סדר גודל… משהו סטנדרטי…) - זה לא כזה מפריע לי - כי כמו שאמרו פה - זה בא מהכיוון של ‘‘מה יגידו’’ ולהרשים, ומול ה’‘עמך’’ הרגילים - מצידם תדליק קצב סמבה ג’אז ותלך… אבל כשאני יושב עם מוזיקאים ומוזיקלים - שמסתכלים מה אני עושה - אז זה מלחיץ גם כשזה בפורום מצומצם.

[הקלידן הצפוני]

@יעקב-קוט

באמת רייטינג לא פשוט…

אבל מסתמא אנחנו עוד מעט נלך לישון ומחר אנשי הבוקר של הפורום יתנו עצות שונות לגמרי…
אז בואו לא נכריז על מסקנות בדיון:

[מיכאל]

@הקלידן-הצפוני …או שתעברו לנושאים יותר אקטואליים לציבור ציפורי הלילה שכאן, ששוקדים על מלאכתם תוך כדי…

[הגיטריסט]

@מיכאל כתב בשאלה מוזרה..:

אצלי זה תלוי גם בפני מי… כשאני מול קהל קלאסי (אני לא מדבר על סדר גודל… משהו סטנדרטי…) - זה לא כזה מפריע לי - כי כמו שאמרו פה - זה בא מהכיוון של ‘‘מה יגידו’’ ולהרשים, ומול ה’‘עמך’’ הרגילים - מצידם תדליק קצב סמבה ג’אז ותלך… אבל כשאני יושב עם מוזיקאים ומוזיקלים - שמסתכלים מה אני עושה - אז זה מלחיץ גם כשזה בפורום מצומצם.

יש איזה 7 סוגי פחד…
באמת מפחיד כמה יש …

זה מתחלק לכל מיני כיוונים, אני אולי יכתוב מחר או שבוע הבא
כל אחד פה יש לו משהו שונה ולכן לכל אחד יש פחד שונה במקום שונה

[חכם_בלילה]

@יעקב-קוט אני יענה את דעתי

יכול להיות שבפועל אין לך פחד קהל
וזה בסופו של דבר קורה לכולם שאחרי ה10 דקות הראשונות של המופע אתה לא רוצה שזה יגמר…
ואני חושב שזה קורה בגלל עצם המעמד
זה לא שאתה מנגן בבית בכיף שלך עם האוזניות
זה עם רמוקולים וזמר ו… קהל
מה שהופך את הדבר הזה לרציני
אולי אתה לא מפחד אבל אתה כן נרגש מעצם המעמד…
וזה מה שגורם לזה לקרוא וזה טבעי ובסדר גמור…

וממה שעברתי פה הח’ברה עזרו לך (ולעוד רבים כולל אותי ) בטיפול פסכולגי בחינם לגמרי
אם תעשה את מה שכתב לך הגיטריסט אתה גם תהנה מההופעה הרבה יותר ממה שאתה חושב…
מניסיון זה באמת טוב…

@הגיטריסט כתב בשאלה מוזרה..:

מדיטציה ודמיון מודרך.
לפני ההופעה תדמיין את עצמך מנגן חלק, מדויק, רגוע — וזה בעצם מכין את המוח להצלחה.
בדוק ומנוסה, לפחות בדברים אחרים…

אז אני יזכיר שהמטרה שלנו בסופו של דבר זה לשמח את עמ"י ואין זכות יותר גדולה מזו…
וכמו שכתוב במסכת תענית דף כ"ב.
"שאל רבי בורקא את אליהו הנביא מי זכאי בשוק לחיי העולם הבא?
ענה לו 2 האנשים האלה.
שאל אותם אבי בורקא מה מעשיכם?
ענו לו: “אנחנו אנשים שמחים ושאנחנו רואים איש עצוב אנחנו משמחים אותו”
אז אני יאחל לך יעקב ולכל מי שמופיע באירועים ומשמח את עמ"י:
בהצלחה! ושרק נשמח את עמ"י

[יעל דיין]

@לאהלה כתב בשאלה מוזרה..:

דווקא קורה לי המון! לא המילה מתרגש, אלא סוג של דריכות לעשות את זה נכון ברגע האמת, שלוקחת מהזרימה והשחרור שבביצוע חופשי, אז אולי פחות בעיה בתנועות ידיים מהירות אלא יותר בהיבטים אחרים, כמו ביטחון בנגינה שמשפיע על תנועות היד, מה שמורגש מאוד בכינור, אבל גם במקלדת.

מדוייק!!!