@איש-אחד כתב בשיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה
:
לא מספיק היה רצחני
צ’לו הוא לא כלי רצחני בכללי
אם אתה רוצה לרצוח תביא מסור עצבני בסרום 
@איש-אחד כתב בשיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה
:
לא מספיק היה רצחני
צ’לו הוא לא כלי רצחני בכללי
אם אתה רוצה לרצוח תביא מסור עצבני בסרום 
@איש-אחד כתב בשיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה
:
כל השאר מסתפקים בצ’לו.
אני מאוהבי הצ’לו הגדולים, ועדיין - הבס שמקבלים מקונטרבס אין אותו בשום מקום אחר. יש עיבודים שאני דוחף קונטרבס יחד עם גיטרה בס (כמובן עם מיקס ראוי) כי הדבר הזה נותן עובי משמעותי.
@איש-אחד כתב בשיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה
:
פיקולו למשל
לרוב הוא נחשב כהרחבה לכלי הנשיפה מעץ, מעל החליל צד
@איש-אחד
נראה לי שמה שקרה, זה שחלק מהכלים מתאימים לקבלת פנים, חופה, סעודה (פסנתר, מיתרים, כלי נשיפה רכים, נבל), וחלק מהם להרקדה (מה שמכונה רית’ם סקשן), ופשוט החליטו שאם כבר משלמים לנגנים למה שישתעממו? שינגנו כולם כל הזמן… וזהו חידוש עצום ולולא דמסתפינא וכו’
@איש-אחד כתב בשיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה
:
חצוצרה- חצוצרה- קרן - טרומבון.
וטובה לא? שלא לדבר על שאר הווריאציות כמו פלוגלהורן, טרומבון בס, ודומיהם
@איש-אחד
סקסופון הוא באמת לא חלק מהרכב קלאסי מסורתי.
אבל ההרכב החסידי הוא לא דומה לשום דבר אחר.
יש לו גיטרה חשמלית עם דיסטורשן של מוזיקת רוק, כינורות מהעולם הקלאסי, קלרינט שמנגן בכלל בסגנון כליזמר, וכולם יחד מנגנים פאנק…
@איש-אחד נכון מאד, יונתן רזאל לקח את הידע הקלאסי (אבל לא רק, יש לו גם רקע של בתי כנסת ספרדיים ותשים לב לסלסולים מזרחיים או פראזות חזרתיות בהרבה לחנים שלו) ועשה איתו את מה שהוא רוצה.
@איש-אחד הייתי גם בהופעות שלו עם הפילהרמונית, נכון שהוא שולף אותם (וגם כלי נשיפה מעץ) לפעמים, אבל זה רק כשהוא רוצה ליצור את השיא של העוצמה, כמו איזשהו אקורד אחד רועם. רוב הזמן זה האקורדים שלו וליטוף של סטרינגס. למיטב זכרוני נשפני בראס די משתעממים בהופעות שלו…
@איש-אחד
נכון. אפשר במקביל להשוות פה את מונה, ואני אוהב את ישראל לאם, כדוגמה לתזמור קלאסי מסורתי.
מנגד יש מעבדים פחות מסורתיים בהקשר הזה, כמו יונתן רזאל למשל, שמעדיף לא להשתמש כמעט בבראס, אלא ליצור את הצבע שהוא רוצה עם פסנתר, סטרינגס ותופים רכים.
@איש-אחד
השאלה אם מדובר בשילוב של בראס וסטרינגס לתפקיד אחד? נגיד למלודיה בפתיח? או שהבראס מנגן סולו והסטרינגס מנגנים אקורד? או שאחד עושה לשני קול שני? הכוונה פה במאמר הזה, היא לכלים שונים שמהווים שכבות לאותו התפקיד.
חלק משמעותי מיצירה מוזיקלית, הוא בחירת הסאונדים והכלים שיבצעו כל אלמנט. במוזיקה אלקטרונית זה אחד הדברים הראשונים שאני מלמד.
במוזיקה קלאסית / סימפונית, לעומת זאת, יש דגש חזק מאוד על הרמוניה, קצב ותיאוריה - דברים קריטיים כמובן - אבל סביב בחירת הכלים עצמם יש לא מעט ערפל. אני זוכר שגם כשלמדתי תזמור קלאסי לפני כעשור, הנושא הזה לא היה לי ברור לעומק 
אנחנו מבינים באופן כללי, שנגיד תפקידים עזים דורשים בראס, ותפקידים רכים יתאימו למיתרים, אבל מה קורה כשרוצים לשלב כמה סוגי כלים לאותו תפקיד? מה באמת עובד עם מה? כינור עם טובה? קרן יער עם צ’לו?
בפועל, במשך שנים עבדתי בעיקר בשיטת ניסוי וטעייה, ואין לי תשובה אחת מוכחת שעובדת תמיד - כמו ברוב תחומי החיים 
לאחרונה נתקלתי בסרטון של מלחין מוזיקה לסרטים בשם אלכס ונדרברוק, שהציע תיאוריה מעניינת לנושא.
הוא מחלק את כלי התזמורת לשלוש קטגוריות לפי “טמפרטורות”: חם, פושר וקר (אדגיש, לא מדובר בתחושת החום הפיזי של הסאונד - רק שמות לחלוקה) 
לפי השיטה הזו, הכלל הוא:

אתרגם לכם את התמונה:
חם: אבוב, קרן אנגלית (Cor anglais, כלי דומה לאבוב), חצוצרה, טרומבון
פושר: בסון, קרן יער, טובה, קונטרהבס
קר: חליל צד, פיקולו, קלרינט, קלרינט בס, כינור, ויולה, צ’לו
עכשיו, בסרטון הזה שראיתי (לצפייה כאן), המלחין הזה ועוד חבר שלו עוברים על שילובים שונים של כלים, מנסים שילובים ‘חוקיים’ מול ‘לא חוקיים’, וואלה - זה נשמע די הגיוני.
כמובן שאני אגיד, וגם בסרטון מדגישים, שאין כלל אחד שנכון תמיד, ותמיד יהיו יוצאים מן הכלל. למשל, יתכן שכלי שמוגדר ‘חם’, הסאונד שלו יישמע אחרת כשהוא מנגן בעוצמה, או כשהוא מנגן סטאקאטו, וכן הלאה. אבל זה כלל שיכול להקל מאד על מעבדים בתחילת דרכם 
ומה דעתכם? מסקרן אותי ממש!
@SHLNX היה לי צד להצטרף אבל לצערי לא עלה בידי, שמח שנהנית שם
מכירים את ה-Noise osc בתוך Serum? הכלי הזה שמאפשר לך להוסיף רעשים מסוגים שונים לכל צליל, כך שיהיה לו מרקם שמוסיף לו אופי?
אז הנה כלי חינמי, שעושה את אותו רעיון אבל על אודיו. כלומר, הוא שומע מכות של צליל (וזה באמת יעבוד יותר טוב עם צלילים שיש להם ‘מכה’, כמו תופים, כלי הקשה או פלאקים), ובעזרת ‘טריגר’ הוא מוסיף להם טקסטורה כלשהי, כמו רעשים שונים של טבע, SFX ועוד 
ניתן בתוך הכלי הזה להתאים את עוצמת הטריגר, לבחור מתוך ההקלטה שמשמשת לטקסטורה את הקטע שאתם הכי אוהבים, כמו גם לשחק בכל מיני פרמטרים.
בגירסה המלאה של הפלאגין, שעולה 49 דולר, נהנים מיותר סאונדים ומאפשרות לייבא את הסאונדים שלכם. אבל גם החינמית תוכל לשדרג צלילים שלכם מסתם צלילים לצלילים עם אופי.
להתקנת הפלאגין Pentimento 
Pentimento-1.0.1-5.exe
@רה-מינור
תודה על תשומת הלב, ערכתי כעת את הטקסט - תעדכנו אם נפתר.
@איש-אחד
וואו, להתעצבן עליהם מותר? או שגם את התגובה הזו הם יצנזרו? טוב אני משנה
(סיכום קצר: דיברנו על המיתוסים שלנו, על שפע הרעיונות שכבר זורם אלינו, וכמה טיפים לפתיחת הצנרת)
ממשיכים במסע ליצירתיות גבוהה 
זוכרים שדיברנו על כוחו של סשן יצירה בכל בוקר? 20 דקות של כתיבה / נגינה / הלחנה אינטואיטית, מבלי שיפוטיות, מצידי שיהיה שטויות, אפילו לא צריך לשמור. אבל ליצור.
אז הנה עוד תרגול סופר יעיל ומשמעותי
(מתוך הספר “דרך האמן” של ג’וליה קמרון):
אחת לשבוע, שעה שעתיים של טיול / פגישה עם האמן הפנימי 
בזמן הזה, אתה עושה משהו שמזין את האמן שבך.
לא בשביל איזושהי תוצאה,
(שמים לב כמה חשוב לשחרר את הציפייה לתוצאות?)
אלא כדי להתרגל לתחושה שמותר ליהנות, לקבל השראה, וליצור סתם כך.
מה לעשות בטיול? 🧣
ללכת לטבע ופשוט לנשום / לטייל בחנות כלי נגינה / לשמוע מוזיקה חדשה / להתיישב ליד פסנתר ללא מטרה / כל דבר שמאפשר לנו להיות יצירתיים סתם כך.
אם אתם חדשים כאן,
בסדרת ‘האינסטלטורים’ אנחנו לומדים ליצור עם ביטחון,
עם פחות ביקורת, יותר מרחב ויותר חופש.
המוח שלנו יתרגל להתחיל להזרים רעיונות בלי פחד.
ואם דיברנו על פחד -
בפרק הבא: ממה אנחנו באמת מפחדים? 
@לוי-ל
הנה הטראק שלי לאתגר. כרגע עדיין די במצב סקיצה.
הסולם הוא מז’ור מיקסולידיאן - סולם שאני מאד אוהב.
עשיתי כמובן בסטודיו וואן.
@יוני-בר יש לי יותר מדי להעלות שיצרתי רק בשבוע האחרון, אבל זו לא חוכמה
@SHLNX הם מחלקים חינמי כל שנה, לפעמים גם יותר מאחד בשנה…
@לוי-ל כתב בפנדר סטודיו פרו 8 להורדה!:
ברוב חברות האודיו המובילות זה לא קורה
אני לא מדבר דווקא על תוכנות DAW. יש כמה וכמה חברות של פלאגינים (בראשן Waves) שהכעיסו את משתמשיהן עם הדבר הזה.