היי חברים,
ברוכים הבאים לעוד פרק בבלוג שלי! והפעם נדבר על-
“מה זה בעצם 808?”

אז מה זה בעצם 808? קיק? בס? אולי מערכת תופים?
כדי להבין את העניין, נחזור קצת אחורה בהיסטוריה…
בתחילת שנות ה 80, חברת רולנד האגדית, השיקה מוצר חדש בשם 808 - TR , ובקיצור “808” , ה 808 בעצם היה, מכונת תופים מבוססת סינתזה (היא יוצרת את הסאונד ממנוע סינתזה ולא מסמפלר שמשמיע דגימה), שהיה אפשר לערוך בה קצת את הסאונד של התופים וגם לתכנת בה מקצבים שונים, רולנד פנתה עם המוצר הזה לשוק המקצועי, אבל זה היה כישלון נחרץ…
כולם אמרו שזה לא קרוב לסאונד של מערכת תופים, שזה נשמע צעצוע ולא שייך להשתמש בזה בהפקות מקצועיות…
הכישלון היה כ"כ נחרץ עד שרולנד הפסיקה לייצר את המוצר הזה!
לבנתיים, כשהשוק המקצועי דחה את המוצר בשתי ידיים, סוג אחר של מתשתמשים דווקא מאוד אהבו אותו, המשתמשים האלה היו יוצרי ההיפ הופ הראשונים,
באותו זמן סצינת ההיפ הופ הייתה שייכת בעיקר לשכבה ענייה ונמוכה חברתית שיצרו שירי מחאה כדי להביע את דעתם וכו’, הם מאוד רצו לעשות מוזיקה טובה, אבל כסף לא היה להם, אז במקום לעשות עיבוד שלם לשיר, הם היו לוקחים קטע מוזיקלי מסוים, בד"כ של 4 תיבות, וחוזרים עליו כל השיר, את הקטע הזה הם גם לא ניגנו (שוב, אין כסף), הם פשוט סימפלו איזה חתיכה מתקליט קיים ועכשיו נשאר רק להשיג תופים, פה נכנס ה 808…
ה 808 באותו זמן היה עולה בסביבות ה 1200 דולר, בשביל יוצרי ההיפ הופ זה היה חלום! 1200 דולר, ויש לך מתופף קבוע ללא הגבלה, תיצור שירים כמה שבא לך…
כשהם התחילו להשתמש ב 808, מהר מאוד הם גילו, שזה אומנם נועד להיות מכונת “תופים”, אבל אפשר ליצור איתה גם סאונד של בס, זה קורה בגלל שכדי לסנתז סאונד של קיק, משתמשים בגל סינוס, עם מעטפת מהירה של ווליום, פילטר ו - … פיץ’! , הירידה המהירה של הפיץ’, גורמת לסאונד להישמע כמו מכה של תוף.
ב 808, רולנד נתנה אפשרות לשלוט במהירות של ירידת הפיץ’, כדי לגרום לקיק להיות יותר פאנצ’י או פחות.
מה שיוצרי ההיפ הופ גילו, זה שכשמאריכים יותר את הירידה של הפיץ, מקבלים סאונד שנשמע יותר כמו בס (סוג של סאב דרופ), זה היה מגניב כי אפשר היה גם לכוון את הפיץ’ של התוף ואז לגמרי קיבלת גם בסיסט בחינם!
משם כבר הכל היסטוריה, סצנת ההיפ הופ גדלה והתפרסמה בעיקר בזכות הסאונד הבומי שלה, והתדרים הנמוכים שמרעידים רמקולים (ומכוניות ), ברגע שכולם הבינו שזה לא חיקוי של מתופף אקוסטי או בסיסט, אלא משהו חדש שפשוט נשמע טוב ועושה את העבודה, גם שאר הז’אנרים היותר מקצועיים ופופולאריים התחילו להשתמש בסאונד הזה, בעיקר בקיק של ה 808, כי זה היה כל העניין במכונה הזאת.
עכשיו אחרי שהמכונה התפרסמה בזכות הקיק שלה (שיכול להשמע כמו בס/סאב כשמאריכים לו את מעטפת הפיץ’), כבר התרגלו שכשמזכירים 808, מתכוונים בד"כ לסאונד של הקיק של ה 808 ולא למכונה עצמה, ואולי מדוייק יותר, מתכוונים לבס שנוצר מהקיק של ה 808.
ככה נולד המושג “808” שמתייחס לסאונד של בס עם ירידה בפיץ’, מאז כבר התחילו ליצור את הסאונד הזה עם סינתיסייזרים אחרים, שינו לו את האורך והגוון ובד"כ מוסיפים גם דיסטורשיין, כדי להוציא עוד תדרים החוצה ולגרום להיות יותר “נושך”.
היום ה 808 כבר הפך לסאונד פופולארי שקיים בכמעט כל ז’אנר מודרני, יש לו אינספור וריאציות, גם מבחינת הסאונד וגם מבחינת הסטייל של הנגינה.
בד"כ מתמשים בו בתור תפקיד בס בנוסף לקיק, אבל לפעמים הוא גם הקיק וגם הבס, או רק הקיק.
זהו חברים, עד כאן להיום, מקווה שעשיתי לכם קצת סדר!
בהצלחה!

היי חברים,
ברוכים הבאים לפרק הראשון בבלוג שלי! הפעם נדבר על-
“מסר חשוב (וארוך) למתחילים בתחום המיקס והמאסטר”

לפני שנגיע למסר, אשתף אתכם בסיפור של לאה, לאה גדלה כל חייה כיתומה מאב ואם ללא אחים ואחיות, מטבע הדברים, בגיל קטן מאוד שלחו אותה לבית יתומים ושם היא עשתה את כל חייה המוקדמים, בגיל 21, זכתה לאה להשתדך עם בחור ישיבה מישיבה מצוינת והשמחה הרקיע שחקים, יום אחרי אירוע האירוסין, נפל ללאה האסימון! אוטוטו היא מקימה בית בישראל ובית בישראל צריך אוכל, דא עקא, שלאה גדלה בפנימייה כל חייה, והמקסימום שהיא בישלה אי פעם, היה מנה חמה, בקיצור, אין לה מושג איך היא הולכת לעשות את זה, מפה לשם היא נזכרה שיש לה איזו קרובת משפחה, שהשמועות אמרו שהיא שפית ברמה עולמית שלמדה את התחום הזה לעומק ואפי’ לימדה כמה שנים בבית ספר קולינרי מהמובילים בתחום, שתי שיחות טלפון ולאה השיגה את המספר האישי שלה, אחרי שהזדהתה בפניה, סיפרה לה לאה את הסיפור שלה ושהיא רוצה בעצם ללמוד איך להכין אוכל,
“איך להכין אוכל?” “תשמעי, זה לא כ"כ פשוט כמו שזה נשמע, יש המון דברים בסיסיים שצריך ללמוד הרבה לפני שמגיעים להכנת האוכל עצמו, צריך להבין ממה מורכב האוכל, להכיר את חומרי הגלם ואת ההתנהגות שלהם, טכניקות של שילובי טעמים, עקרונות של שילובי מרקמים ועוד המון דברים שלוקח שנים ללמוד אותם, בקיצור זה ממש לא על רגל אחת, בטח לא לשיחת טלפון, מה שאני ממליצה לך, זה לפחות בתור התחלה, לחפש קצת מידע ברשת על שיטות וטכניקות שונות של קולינריה אולי זה יעזור לך קצת לפחות עד שתלמדי את זה בצורה מסודרת ומקצועית”,

אקצר לכם את המשך השיחה, רק אומר, שלאה אכן לקחה ברצינות את דברי קרובת משפחתה, והתחילה לחרוש את הרשת (נטפרי כמובן…) כדי ללמוד כמה שיותר על העולם המורכב הזה, אבל ככל שהיא נכנסה לזה יותר, היא התחילה להבין עד כמה זה מסובך הרבה יותר ממה שהיא חשבה…
את המשך הסיפור אני אחסוך מכם, אבל אתם בטח מבינים שאין שום הגיון בסיפור ההזוי הזה, נכון שיש המון טכניקות ודברים מסובכים ללמוד על “איך מכינים אוכל”, אבל בשביל להכין חביתה פשוטה בבוקר ושניצל עם פתיתים בצהריים לא צריך להיות שף גדול, הידע המקצועי אכן משפר את היכולת להכין אוכל טעים, אבל השיפור הזה הוא שיפור של אולי 10% , 90% מהטעם מגיע מדברים די פשוטים, שכל אמא ממוצעת יודעת לעשות.
העניין הוא שהרבה מאוד מתחילים עושים את אותה הטעות כשנכנסים לעולם המיקס והמאסטרינג, כל מי שניסה קצת “לחפור” ברשת, הבין עד כמה העסק הזה מורכב ואין סופי, כמה מושגים צריך ללמוד, כמה טכניקות ופלאגינים צריך להכיר וכו’,
אבל זהו, שלא!
נכון שיש ה-מ-ו-ן מה ללמוד, אבל צריך לזכור שמיקס טוב, מורכב ברובו מפעולות די פשוטות, כמו איזונים של ווליום וצידודים (לפחות 60% מהמיקס לדעתי) איקיו, קומפרסיה וריוורב בסיסיים (בתנאי שההפקה טובה), שאר הטכניקות למיניהם חשובים גם, אבל לא חייב לשלוט בהם כדי להתחיל לעשות סאונד טוב למוזיקה שלכם.
עכשיו, הסתייגות קטנה, אני לא בא לומר שאין צורך ללמוד ולחפש ידע, אדרבה אני הכי בעד, ואני עושה את זה בעצמי כבר כמה שנים, אבל אם זה נראה לכם מסובך מדי ואתם חושבים שבלי לדעת את כל מה שצריך, אי אפשר לעשות מוזיקה טובה, פה נכנס המסר שלי – תמשיכו לעשות את מה שאתם עושים ותזכרו שבסוף רוב האיכות (של המיקס) באה מפעולות די פשוטות שאפשר ללמוד אולי בשעה שעתיים, (אשתדל להרחיב על כך בפרקים אחרים בל"נ), אחרי הכל הדבר החשוב ביותר הוא פשוט לעשות, הניסיון הוא המורה הטוב ביותר ובלי ניסיון אין הרבה ערך לידע שתצברו.

חשוב לי להבהיר את זה, כי יכול להיות שבהמשך יהיו פה בבלוג כל מיני טיפים ומדריכים בנושאים קצת יותר מורכבים ואני לא רוצה שתשכחו את ההיררכיה של מה יותר חשוב ממה, הרבה מאוד מתחילים שניגשים למקסס איזה ערוץ, מיד מנסים לחשוב איזה מהטכניקות או הטיפים שלמדו, אפשר “לדחוף” על הערוץ הזה, בזמן שברוב המקרים, כל מה שצריך זה קצת איזון ווליום, איקיו פשוט ואולי קומפרסיה בסיסית, אחד הדברים החשובים ששמתי לב, כשצפיתי בטכנאי מיקס מקצוענים, זה שהם לא עושים הרבה… והנה לכם סימן ממני – אם תראו פרוייקט מיקס שמפוצץ בפלאגינים על כל ערוץ, וכל איקיו שם נראה כמו שיניים של כריש, תדעו שקרה שם אחד משלושת הדברים הבאים :

1. ההפקה גרועה.
2. הממקסס נמצא בתחילת דרכו.
3. כל התשובות נכונות.
   בקיצור, אני מאמין שהבנתם את המסר (אם לא, שימו קצת איקיו על המוח שלכם ), שיהיה בהצלחה לבנתיים ונתראה בפרק הבא!
   ביי!

טוב אז השיר הראשון, הוא שיר שכתבתי, הלחנתי, הפקתי, מיקססתי ומיסטרתי (אפשר לנשום…) יחד עם אחי (רפאל) לזמר שמעון טובול, השיר נקרא “שומע תפילות”, מקווה שתאהבו!

שומע תפילות ביוטיוב:
https://www.youtube.com/watch?v=zNWo3h5cvP4

שומע תפילות ב MP3:
Prod. By Refael & Meir Shilony שמעון טובול - שומע תפילות.mp3

האזנה נעימה!

היי חברים,
הרבה זמן שאני רוצה לשתף אתכם בדעתי על הנושא החם הזה, והנה זה הגיע…
טוב, אז אני אתחיל ישר מהסוף -
למי שעוד לא הבין והפנים, לדעתי, טכנולוגיית ה AI הולכת להחליף את תפקיד המעבדים (בצורתו הנוכחית) באופן חד משמעי!
כבר הזכרתי את דעתי בעבר ואני יודע שהרבה חולקים עליי (אני עדיין סבור שמי שחולק, פשוט לא למד והבין מספיק את הנושא), אבל אני אזכיר את שוב -
בקרוב ממש (לדעתי פחות משנתיים), אנחנו נראה טכנולוגייה שמסוגלת ליצור עיבודים בכל ז’אנר, ברמה גבוהה יותר מרוב המעבדים האנושיים שאתם מכירים, מכל הבחינות -
מוזיקלית, הפקתית, סאונד, וגם -
רגש ויצירתיות!

כן, אני באמת בטוח, ש AI יוכל ליצור רגש ויצירתיות הרבה יותר טוב מרוב האנשים שאתם מכירים, ההיגיון הוא פשוט, אם אנחנו כבני אדם מסוגלים לזהות רגש מסוים במוזיקה, זה אומר שיש משהו במוזיקה הזו שניתן לזיהוי, ואם משהו ניתן לזיהוי, זה אומר שיש לו דפוסים והגדרות. כלומר, אם אנחנו יכולים להגיד “וואו, בנגינה הזו יש נשמה”, אנחנו בעצם אומרים: “הנגינה הזו מכילה דפוסי ווליום, תזמון, הרמוניה וכו’ בסגנון מסוים, שהמוח שלנו מפרש כ’נשמה’”
ופה מגיע הפאנץ’ – ברגע שמשהו ניתן להגדרה וזיהוי, ה־AI יכולה ללמוד אותו, ואפילו הרבה יותר טוב מאיתנו!
אם המחשב מקבל גישה למיליוני שירים שבני אדם הגדירו כמרגשים, הוא לומד מהם את “הדפוס המרגש” בצורה סטטיסטית מושלמת. הוא לומד בדיוק מתי לסטות קצת מהקצב כדי ליצור מתח, מתי להוסיף רזוננס שמפעיל רגש מסוים. המחשב לא ינסה ליצור את התוצאה המושלמת מבחינה טכנית, הוא ייצור את התוצאה הרגשית המושלמת.
ומי שמדבר על “שומעים שזה AI” היום, פשוט לא מבין שבקרוב זה יהיה כל כך מתקדם, שזה יהיה יותר אנושי ממה שרוב המפיקים יכולים לעשות בזמן קצר.
אז אם ה AI הופך להיות המעבד הטוב ביותר, האם נשאר מקום לאמנות במוזיקה? כדי לענות על זה, אני רוצה לקחת אתכם אחורה בזמן ולהפריד בין שני מושגים שרבים מתבלבלים ביניהם: “תוצאה” מול “אמנות”.
תחשבו רגע על עולם הציור של פעם. לפני עידן המצלמות, היו המון ציירים שהתפקיד שלהם היה מאוד מוגדר: לתעד אירועים שקרו. הייתה חתונה חשובה? הזמינו צייר. היה טקס הכתרה? הזמינו צייר. במקרה הזה, המטרה הייתה התוצאה = ציור שמתאר את האירוע. ואז מה קרה? הגיעה המצלמה. המצלמה הצליחה להביא את אותה תוצאה (תיעוד של אירוע מסוים), אבל באיכות טובה יותר, בדיוק רב יותר ובמהירות ששום צייר לא יכול להתחרות בה. הציירים שכל תפקידם היה לספק “תוצאה” הפכו למיותרים בן לילה.
אם ככה, למה יש עדיין ציירים היום? למה אנשים הולכים לתערוכות ציור? כי פה נכנס העניין השני - האמנות.
אמנות (לדעתי) זה כשבן אנוש עושה משהו מרשים, שרוב האנשים לא יודעים או לא מצליחים לעשות. כשאנחנו עומדים מול ציור של נוף, אנחנו לא מתלהבים מה"תוצאה" של נוף יפה – כי את זה אפשר ליצור בשנייה במצלמה. הנפש שלנו מתפעלת ממשהו אחר לגמרי: היא מתפעלת מזה שבן אדם כמוני הצליח לעשות משהו שאני לא יכול לעשות. אנחנו מתלהבים מהכישרון, מהיד האנושית שהצליחה לצייר כזה נוף.
אותו הדבר בדיוק הולך לקרות במוזיקה לדעתי, והחלוקה הזו תהיה קריטית:

1. התוצאה (האולפן): כשיש שיר וצריך לעשות לו עיבוד מוזיקלי, אנחנו בעצם מחפשים “תוצאה”. אנחנו רוצים שהשיר יישמע הכי טוב שאפשר. במגרש הזה, ה AI יהיה המלך.
   הוא יהיה טוב יותר, מהיר יותר ומרגש יותר מכל מעבד אנושי. זה כמו המצלמה מול הצייר המתעד. בתוצאה הסופית, המחשב מנצח.
2. האמנות (הבמה והלייב): כשנרצה לראות מישהו עומד על במה ומנגן סולו גיטרה מטורף או פסנתר בצורה וירטואוזית, את זה שום רובוט לא יוכל להחליף. למה? כי אנחנו לא מעוניינים ב"תוצאה" של לשמוע נגינה, אנחנו רוצים לראות איך בן אדם, בשר ודם כמונו, מצליח לעשות משהו שרובנו לא יכולים לעשות.

אני רק אדגיש, שאני מדבר על תחום העיבודים איך שהוא נראה כיום, שזמר משלם הרבה מאוד כסף למעבד, והמעבד משקיע המון שעות כדי ליצור עיבוד ברמה, את זה אנחנו כבר לא נראה, ברור שעדיין תהיה עבודה בתחום (צריך שיהיה מי שיפעיל את ה AI וכו’), אבל זה ייראה אחרת לגמרי ויצריך יכולות וכישורים אחרים (לא בהכרח מוזיקלים).

בקיצור, בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא, העולם הולך להשתנות. מי שהמטרה שלו היא להתפרנס מהתחום ולספק “תוצאות” כדאי מאוד שיפנים את הדברים ויפעל בהתאם, ולמי שנמצא בתחום בשביל הכיף והאומנות, שיהיה בהצלחה, זה כנראה יישאר לנצח!
זהו חברים, הייתי חייב לפרוק את דעותיי על הנושא, מקווה שזה החכים מישהו…
ביי!

היי חברים,
ברוכים הבאים לעוד פרק בבלוג שלי! והפעם נדבר על-
“למה חשוב להשחיז את הגרזן שלכם”

בפרק הקודם דיברתי על זה שלא צריך להיבהל מכל הידע האינסופי שקיים בתחום הסאונד, שאפשר לעשות סאונד טוב גם עם כמה פעולות פשוטות (ווליום, צידוד וכו’) ושהכי חשוב זה פשוט לעשות!
עכשיו תראו, המטרה שלי במאמר ההוא הייתה דבר אחד פשוט, למנוע ממתחילים שנכנסים לתחום הזה, להתייאש ולא לעשות כלום. אחרי שהבהרתי את הנקודה החשובה הזאת, אני הולך למשוך לצד השני (צריך איזון בחיים…), ולהסביר לכם, עד כמה חשוב כן להשקיע וללמוד כמה שאפשר וכמה שיותר, למי שרוצה באמת להגיע רחוק…
לפני ההסבר שלי, אני חייב שתכירו את שני סוגי הממקססים:
יש בעולם הרבה טכנאי מיקס מעולים, לכל אחד מהם גישה ייחודית משלו וזרימת עבודה שהוא פיתח עם הזמן, אבל אם הייתי צריך לחלק את כל הממקססים לשתי קבוצות, הייתי מחלק אותם כך:
ממקסס א’ - “הטכני” – הממקסס הזה, רואה בעבודת המיקס, רצף של פעולות טכניות שאמורות לגרום לכל הערוצים להישמע “נכון”, הוא חושב הרבה על זרימת העבודה שלו ועל הדרך ה"נכונה" לעשות את הדברים, לוקח לו זמן לכוון בצורה מדוייקת את המכשירים שהוא עובד איתם, והוא עושה זאת בזהירות רבה.
ממקסס ב’ - “האומנותי” – הממקסס הזה, רואה בעבודת המיקס, עניין אומנותי לחלוטין, זרימת העבודה שלו נראית יותר כמו נגן שיצא לאילתור סולו, מאשר תהליך טכני, הוא זז מהר בלי להתעכב יותר מדי, והוא לא חושב על שום דבר, חוץ ממה מרגש אותו ועושה לו את זה.
כשנכנסתי לעולם המיקס, רציתי להיות יותר כמו ממקסס א’, רציתי לדעת איך כל דבר עובד ורציתי שיהיו לי כללים ברורים איך לעשות כל דבר, רציתי שתהיה לי שליטה ושהתהליך יהיה שיטתי,
אבל ככל שלמדתי יותר, הבנתי שזו לא האמת.
יש אנשים שיכולים להגיע לתוצאות מעולות עם הגישה של ממקסס א’, אין שום דבר רע בגישה הזו – בפרט למתחילים, אבל מספיק להקשיב רק כמה דקות לראיון של אחד מהממקססים המובילים בעולם ולהבין שהם דומים יותר לממקסס ב’.
ופה מגיע הפאנץ’…
מסתבר, שהדרך היחידה לפתח את היכולת של ממקסס ב’ ולגשת למיקס כאל יצירת אומנות, היא קודם כל להחזיק את הכישורים הטכניים בארגז הכלים, כל מי שהגיע לשלב של ממקסס ב’, עבר דרך ממקסס א’, אחרי שפיתחת את הכישורים הטכניים, אפשר לשכוח מכל מה שידעת ופשוט למקסס!
אני מקווה שהמסר ברור, לכל מי ששואף גבוה ורוצה להגיע באמת לטופ, חשוב מאוד להשקיע בלימוד הטכני של הדברים, להבין איך הדברים עובדים, להבין מה כל פלאגין עושה ואיך הוא עושה, אח"כ כשהשליטה בידכם, יהיה לכם הרבה יותר קל והרבה יותר מהר למקסס ברמה גבוהה.
אני לא יכול לדבר על העניין הזה, מבלי להזכיר משפט מאוד מפורסם שמיוחס לאברהם לינקולן, הנשיא ה 16 של ארה"ב, הוא אמר כך:
“תנו לי שש שעות לכרות עץ ואני אקדיש את הארבע הראשונות להשחיז את הגרזן”
בעוד שרוב האנשים, ינסו לנצל את כל השש שעות להכות בעץ, אפי’ שהגרזן לא משהו, הרבה יותר חכם ויעיל להשקיע ארבע שעות בהשחזת הגרזן ואז יכול להיות שבכמה מכות בודדות, העץ ייפול.
עד כאן המסר שלי, עכשיו שוב, אם אתם לא בעניין של להשקיע יותר מדי ומספיק לכם שהסאונד נשמע טוב ועובד, בשביל זה כתבתי את הפרק הקודם, אבל אם אתם לא מתכוונים להתפשר על איכות הסאונד שלכם, ואתם באמת רוצים את הקצה, לכו להשחיז את הגרזן שלכם!
בהצלחה!

היי חברים,
ה 1176 הוא ללא ספק אחד הקומפרסורים היותר מפורסמים בהיסטוריה של הסאונד, קומפרסור מסוג FET סופר מהיר ואגרסיבי (מושלם לפרלל קומפרשיין), ואחד הקומפרסורים הכי פופולארים לקימפרוס ערוץ השירה הראשי ולא רק,
לכל חברת פלאגינים שמייצרת אימולציות של ציוד אנאלוגי ומכבדת את עצמה, יש לפחות פלאגין אחד שמחקה את ה 1176 בגירסה כזו או אחרת, הגירסה של UAD היא אחת מהטובות שיש היום והמועדפת על המון טכנאי סאונד מובילים בעולם, ועכשיו – יש לכם הזדמנות לקבל את הטוב הזה בחינם!

כנסו לפה

בהצלחה!

היי חברים,
ברוכים הבאים לעוד פרק בבלוג שלי! והפעם נדבר על-
“סאונד לערוץ שירה”

אחד האלמנטים הכי חשובים במיקס ואולי החשוב ביותר, זה ללא ספק ערוץ השירה הראשי (לפחות במוזיקת פופ), סאונד שירה מעולה שמחמיא לזמר ומוציא אותו יפה החוצה, עושה את כל ההצגה (כמעט) במיקס, ערוץ השירה יהיה בד"כ אחד הערוצים עם הרבה הרבה פרוסס וטיפול, כדי להגיע לתוצאה מקסימלית.
יש הרבה מאוד גישות לטיפול בערוץ שירה, כמובן שזה תלוי בסורס עצמו והז’אנר וכו’, ממקסס טוב צריך לדעת להתמודד עם כל סיטואציה וכל סגנון שירה, להכיר טוב את הכלים שעומדים לרשותו ולשלוט בטכניקות שונות שחלקם קצת מורכבות יותר…
אבל,
מה אם אני לא ממקסס דגול וגם לא מתכוון להיות, סך הכל רוצה לגרום לערוץ שירה שלי, להישמע בסדר, מה עושים?
אז ניסיתי לצמצמם את העבודה על ווקאל לכמה שלבים פשוטים שלא מצריכים ידע מעמיק או שמיעה מטורפת, אבל בכל זאת ישפרו משמעותית את הווקאל שלכם, הנה זה בא:

שלב #1 :
חיתוך נמוכים – פשוט תפתחו איזה איקיו שבא לכם (ברור שפרו קיו ),
ותחתכו נמוכים עם לואו קאט, עד ה 80 הרץ.

שלב #2:
קומפרסיה – תפתחו את הפלאגין RVox של ווייבס (אם אין לכם תוכלו להשתמש ב Pro -C2 של פאבפילטר, על מצב ווקאל עם אטק הכי מהיר, או ב VoxComp למשתמשי קיובייס),
ותורידו את הטרשהולד עד שתקבלו הנחתה של בין 6 ל 10 DB.
טיפ למתקדמים: למשתמשי Rvox מומלץ להוריד את הטרשהולד ביחד עם כפתור הגיין ואז להוסיף קצת חזרה גיין, אפשר גם להשתמש בגייט המובנה.

שלב #3:
הגברת תדרים גבוהים – תפתחו את הפלאגין Maag EQ4 , תעבירו את כפתור האייר בנד למצב 10, ופשוט תרימו את הכפתור הצהוב עד שישמע לכם פתוח ומואר, אם אין לכם את הפלאגין תוכלו להשתמש בכל איקיו אחר, פשוט תגבירו את איזור התדרים הגבוהים.
טיפ למתקדמים: אפשר בנוסף לפתוח גבוהים עם אקסייטר, אני אישית אוהב את ה Fresh AIR של סלייט דיגיטל.

שלב #4:
פשוט ריוורב – תפתחו את הפלאגין ולהלה וינטג’ וורב (בטוח יש לכם), תכוונו אותו בדיוק כמו בתמונה ואז תשחקו עם כפתור ה MIX (שולט על כמות האפקט) ועם כפתור ה DECAY (שולט על אורך הריוורב).
טיפ למתקדמים: אפשר לשחק עם כפתור ההיי קאט של הריוורב ולגרום לו להיות בהיר או כהה יותר.

הערה: תוודאו שהערוץ שלכם סטריאופוני, אם אתם רוצים שהריוורב ישמע לכם יפה!

זהו החברים, אם עשיתם את כל זה, הווקאל שלכם נשמע מעולה!
כמובן שזה לא תחליף למיקס ווקאל מקצועי (אני משתמש בהרבה יותר פלאגינים על ערוץ הווקאל), אבל כמו שכתבתי, למתחילים שרוצים לקבל תוצאה טובה בקלות, זה נקודת פתיחה מעולה!

אה… וכמעט שכחתי…
הכי חשוב שהווליום של הערוץ יהיה במקום הנכון, ממליץ להתחיל מנמוך מאוד ולהגביר לאט לאט, עד שמרגישים שהשירה נמצאת קצת מעל הפלייבק.

בהצלחה!

היי חברים,
כמו שכבר הבנתם, סירום 2 - הסינת’ הפופולארי ביותר בעולם (בפער…) בגירסה חדשה!

אם יש משהו שאפשר ללמוד מסטיב דודה, המפתח של סירום, זה שהוא לא אוהב למהר. בזמן שחברות רבות משחררות עדכונים שנתיים ומנסות להישאר בכותרות, Xfer Records לוקחת גישה אחרת - פחות גירסאות, יותר דיוק. ועכשיו, כמעט עשור אחרי יציאת הסירום הראשון, סוף סוף קיבלנו את סירום 2.

רגע, מה זה סירום בכלל?
סירום (Serum) הוא סינתיסייזר מבוסס Wavetable, אבל לא סתם עוד סינתיסייזר, הוא מציע סאונד נקי וחד בצורה יוצאת דופן, ממשק סופר אינטואיטיבי, ואפשרויות מודולציה שמאפשרות להגיע לכל גוון סאונד שאפשר לדמיין – מבסים אגרסיביים ועד פדים מרחפים. מאז השקתו ב-2014, הפלאגין הזה הפך לכלי חובה אצל מפיקים מכל הסגנונות והז’אנרים.

אז למה לקח כל כך הרבה זמן לסירום 2 לצאת?
דודה לא מאמין בשחרור גירסה רק בשביל שדרוגים מינוריים. סירום 1 היה (ועדיין) פלאגין מדהים, אז במקום לזרוק מספר 2 לשוק מוקדם מדי, הוא המשיך לשפר ולעדכן את הגירסה הראשונה עם פיצ’רים חדשים בשנים האחרונות, ורק כשהגיע הזמן, והכל היה לשביעות רצונו (הבן אדם פרפקציוניסט רציני…) הושק סרום 2.

תכל’ס מה חדש בסירום 2?
האמת, שאני בעצמי עוד לא הספקתי לעבור על מה חדש, ראיתי ככה מלמעלה והיה חשוב לי קודם כל לעדכן אתכם, מאמין שבימים הקרובים אצלול לעומק ואדע יותר, אבל אין לי ספק שזה הולך להיות אדיר! ולמי שזה עוד לא היה ברור - חד משמעי: אין על סירום!

• אגב, לכל מי ששאל, אפשר להשתמש בפריסטים של סירום 1 גם בסירום 2.

גירסה פרוצה אפשר להוריד מפה.

ובקישור ישיר לדרייב, גירסה 2.0.21.

סיסמה וקרדיט: www.4download.net (כתובת האתר ולא האתר עצמו).

בהצלחה!

גירסאות קודמות מצו"ב בספוילר.

Spoiler

@אורגו-מדלי

תחשוב על זה כמו על לראות נוף מרהיב, אפשר ללכת פיזית למקום יפה ולהסתכל עליו, אפשר גם לצלם אותו ולראות אותו בצילום ואפשר גם לצייר אותו, הייתרון באפשרות הראשונה הוא, שזה הדבר האמיתי, התרגלנו לראות מקומות יפים בעניים… הייתרון באפשרות השנייה הוא, שלא צריך ללכת פיזית לאותו מקום וזה הרבה יותר זמין, הייתרון באפשרות השלישית הוא, שלא חייב לראות רק משהו שקורה באמת בעולם, אפשר לצייר מה שבא לנו, הצבעים הם המרכיבים של התוצאה החזותית ואפשר לצייר איתם הכל!

עכשיו לנמשל -
יש שלוש אופציות לשמוע סאונד של נגינה, אפשר לשמוע כלי נגינה אקוסטי = ללכת לראות את הנוף בעניים, אפשר לדגום אותו לאורגן/סאמפלר = לראות תמונה של הנוף, ואפשר - פשוט לסנתז איזה סאונד שבא לך עם המרכיבים של הסינתיסייזר = לצייר איזה נוף שבא לך…

אפשר להרחיב על זה עוד הרבה, זה על קצה המזלג מקווה שעזרתי!

היי חברים,
האיקיו האגדי של Fabfilter (האיקיו הפופולארי ביותר בעולם - ולא סתם), עכשיו בגירסה חדשה!

למשתמשי פלאגינים פרוצים, אפשר להוריד מכאן את כל החבילה של Fabfilter, סיסמה: www.4download.net
בהצלחה!

עדכון:

שיר חדש לזמר קובי מירסקי, שעשיתי לו מאסטרינג, האמת שזה משהו שעבדתי עליו ממש מזמן, אם הייתי עושה את זה היום, זה היה נשמע הרבה יותר טוב, אבל העיקר שהזמר והמפיק מרוצים…

https://www.youtube.com/watch?v=ewj27bBJgEU

האזנה נעימה!

עדכון:

שיר חדש לפרוייקט “ממתק לשבת” עם משה דוד וייסמנדל שעשיתי לו מאסטרינג:

https://www.youtube.com/watch?v=TXqbceYGY2k

האזנה נעימה!

היי חברים,
מדי פעם, אשתדל לעדכן פה על חומרים שיצאו והיה לי חלק בהם.
מקווה שתאהבו!

עדכון:

שיר חדש לפרוייקט “ממתק לשבת” עם לוי פלקוביץ’ שעשיתי לו מאסטרינג:

https://www.youtube.com/watch?v=SrVGFm2feMg

האזנה נעימה!

עדכון:

שיר חדש לזמר יהודה בורן, עיבוד, מיקס ומאסטרינג שלי:

https://www.youtube.com/watch?v=Wb8YotBEops

האזנה נעימה!

@Studio-Bit

וואו! מאמר מעולה! הגיע הזמן לבלוג משלך!
תובנה מאוד חשובה! וזה נכון גם להפקה עצמה, סאונד טוב מתחיל בבחירת סורסים טובים ותפקידים נכונים…
כמאמר החכם: “סורס טוב, הכל טוב”!

@דוד-משה כתב בשאלות ותשובות עם SHLNX - מתעדכן!:

@SHLNX

יש לי שאלה שמטרידה אותי הרבה זמן, שאלתי כמה אנשים שמבינים בתחום וגם הם לא ידעו לענות לי, אולי אתה תדע בכל זאת…
בלימיטר של פאבפילטר יש כפתור של אטק, ועד כמה שידוע לי, אטק בעצם אומר כמה זמן ייקח לפלאגין להתחיל לעבוד, הבעיה ששם זה קצת שונה, גם כשהאטק מאוד איטי, הלימיטר עדיין מנחית במיידי, ידוע לך על זה משהו?

קודם כל רק תיקון קטן (שאגב, הרבה מאוד טועים בזה…), פרמטר ה"אטק" במכשירים דינמיים, לא אומר כמה זמן ייקח למכשיר להתחיל לעבוד, אלא כמה זמן ייקח לו להגיע ליעד העבודה שלו (היעד נקבע ע"י הטרשהולד מול עוצמת הסורס וכמובן הרשיו), זאת אומרת שגם אם האטק איטי, המכשיר מתחיל לעבוד מיידית, רק שלוקח זמן עד שהוא מגיע לשיא הפעולה שלו, עד כאן על “אטק” בקצרה.
עכשיו, לגבי ה PRO-L ספציפית, זה קצת שונה, אני אשתדל להסביר את זה בקצרה,
ככה: ל PRO-L בעצם יש שני לימיטרים, הראשון הוא כמו לימיטר רגיל עם אטק סופר מהיר ורליס סופר מהיר, שזה מעולה בשביל להנחית דברים מהירים כמו טראזיינטים וכו’, הבעיה שכשיש סאונד יותר ארוך כמו בס למשל, התגובה המהירה של הרליס יכולה ליצור הרבה פעמים סוג של דיסטורשיין, פה בעצם נכנס הלימיטר השני של ה PRO-L, וכשהוא מזהה סאונד שהוא מתמשך ולא רגעי, הוא משתמש בלימיטר השני, שאפשר לכוון לו את הרליס לערכים יותר איטיים כדי למנוע דיסטורשיין,
עכשיו איך ה PRO-L יודע מה נחשב סאונד “ארוך” ומה נחשב “קצר”, זה בעצם התפקיד של ה"אטק", אם למשל האטק על 50 מ"ס, אז כל סאונד שיהיה קצר יותר מ 50 מ"ס יפעיל את הלימיטר הראשון עם הרליס המהיר, אבל אם זה יהיה סאונד שארוך יותר מ 50 מ"ס הוא יעבור לטיפול של הלימיטר השני, עם הרליס המתכוונן.
מקווה שזה היה מספיק מובן, בהצלחה!

@לוי-ל כתב בהחומר של shimix dj:

@shimix-dj זה איסור דאורייתא להעלות בילדאפ בלי דרופ!!!

דכתיב: “אוֹתוֹ֕ וְאֶת־דְּרוֹפֹּ֖ו תַּעֲל֥וּ בְּיוֹם אֶחָֽד׃”

@מרדכי-S כתב בSound By SHLNX – מתעדכן!:

@SHLNX כתב בSound By SHLNX – מתעדכן!:

אם הייתי עושה את זה היום, זה היה נשמע הרבה יותר טוב,

למה אתה מתנצל??

שמעתי את זה היום בבוקר ועפתי מזה

היה לי ממש כיף לשמוע

איזה כיף לדעת שזה המאסטרינג שלך

@SHLNX כתב בSound By SHLNX – מתעדכן!:

אבל העיקר שהזמר והמפיק מרוצים…

וגם המאזינים

תודה על הפירגון!
אני מתחיל להבין את זה לאחרונה שאולי אני מחמיר מדי עם עצמי…
לפני שבוע בערך, שלחו אליי שיר למיקס והיה לי בערך חצי יום לעשות את זה כי הם היו בלחץ, ולדעתי התוצאה לא הייתה משהו, אז ביקשתי מהמפיק שלא ייכתבו אותי בקרדיטים והוא לא הבין על מה אני מדבר…

https://www.youtube.com/watch?v=eNVqzz5yLGs