כלי נגינה

@אורגו-מדלי כתב ברמקול בלוטוס נייד מיני ועוצמתי: @massias סידרת הפיליפ של גיביאל מומלצת מאוד ואם אתה רוצה קצת יותר יש לך את סידרת צארג שימו לב רק שמבחינת סאונד פליפ 6 לא מומלץ בעליל כי בשונה מהדגמים הקודמים בסדרת פליפ שיש להם 2 רמקולים לו יש רק 1 (לא יודע למה הם עשו את זה…)

roland FP-10 roland FP 30X (יותר יקר, בגלל ווליום גבוה יותר, ותוספת משמעותית של פונקציות, כמו כינורות וכאלה, איכות הסאונד הבסיסי של הפסנתר מאד דומה בשני הדגמים האלו) yamaha p-145 kawai ES-120 אלו דגמים שיצא לי לנגן עליהם, (על הראשון אני מנגן כמעט מידי יום…) במסגרת חיפושיי אחר פסנתר חשמלי נעים שיתאים לתקציב שלי ואני ממליץ לך מאד מאד לעשות בדיוק את אותו הדבר, אל תשתכנע מאף אחד, בסוף הכל עניין של חיבור, לך תנגן בעצמך על כמה כלים, ותראה איפה הכי כיף לך. השתדלתי קצת לכוון אותך לדגמים שנראה לי שתיהנה להתרשם מהם ולא תטבע בים הדגמים שיש בשוק, וכמובן שיש עוד דגמים מעולים שלא ניגנתי עליהם, אבל בכל אופן אולי זה מעט ימקד אותך.

@מאיר-מיוזיק הסתדרת בסוף? לצערי יש לי קצת ניסיון עם פדלים שעובדים ולא עובדים… קודם כל תבדוק שאתה יודע להשתמש איתו: הדלקה וכיבוי זה ע"י לחיצה (עם הרגל כמובן) על הלחצן המתכתי למטה השליטה על שלל הפרמטרים (גיין וכו’) זה דרך הנובים (השחורים שמסתובבים) למעלה אם הפדל לא עובד גם כשהוא דלוק וגם כשהוא מכובה וגם כשאתה משחק עם הנובים אז כנראה יש לו בעיה בפנים אבל לענ"ד אם אתה שומע את הגיטרה רגיל זה לא תקלה אלא משהו בנובים לא מכוון נכון ואגב השם של הפדל זה לא TRUE BYPASS אלא מה שכתוב מעל הלחצן המתכתי, TRUE BYPASS זה חלק מהמערכת של הפדל בפנים

@Yossile אוקיי תודה רבה

@רפאל-כהן דבר ראשון מיתר שני פתוח זה גם מיתר שלישי בשריג 4 זה לא שיש את הצליל רק פעם אחת בצוואר הגיטרה… אבל בכלל בנגינת פינגרסטייל לא נצמדים למלודיה במדויק אלא יוצרים הרמוניה בין אקורדים לסולו וזה לא מחייב להיצמד למלודיה… כמו שכשתנגן בפסנתר אתה לא עושה את המלודיה אחד לאחד…

@מוזיקה-ללב כתב בנגינת ליווי בפסנתר: אני יודע פחות או יותר לנגן בפסנתר סולו. ואני רואה הרבה נגנים שכשהם מלווים שיר בפסנתר, הם מנגנים גם אקורדים ביד ימין וגם בשמאל. זה תלוי —אם הפסנתר מנגן לבד שאז חייב להחזיק גם סולו וגם לווי בשמאל וסולו בימין שיבינו אתהשיר אבל אם נוסף עוד כלי מלודי או זמר – אז הם בעצם מחזיקים את הסולו ולכן הפסנתר משמש לליווי ומנגן אקורדים ב 2 ידים לדעתי בליווי נכון אין ממש כללים ואפשר להבין את זה מצוין כי על אותו שיר כל נגן ילווה אחרת – וזו עפ"י הרגשה שלו את השיר וככל שיותר מוכשר ומוזיקאלי יותר ככה יעשה את הלויי יותר מעניין – אקורדים --מקצב -פריטה וכ"ו

יש מכון לייבעדיק בביתר ובבית שמש שמעת על זה? תותחים, יש להם גם לבנים וגם יבנות אני מאוד מרוצה יש להם אתר, תנסי ליצור איתם קשר דרך שם https://leybedik.co.il/

@קליין ל"עניות" דעתי - בוודאי שעדיף לך לראות למה אתה מתחבר… [בתקווה שמה שאתה רואה ומתחבר היום זה באמת מה שאתה ולא תתחרט אח"כ] ואני חושב שגם אם אחד מהם יותר יקר עדיין [אם אתה מתחבר לזה] עדיף להשקיע טיפה יותר…

וואו ממש תודה רבה לכם אני אנסה ואם באמת זה לא עובד אני אשתמש אם האחריות החנות פשוט רחוק ממני הוא גם אמר לי שיש לי אחריות

הוא מדבר בשפת מקצב אחרת הוא לא דרבוקיסט מוצלח בכלל

אז לאחר זיץ די מוצלח אתמול, האזנתי להקלטות ורשמתי במרץ. הטיפים שלי לזיץ מוצלח עם דרבוקה איכותית לפניכם, אל תזלזלו בשום טיפ - כל מילה זהב. חשוב מאוד לעשות חימום כמה שיותר כבד לפני תחילת האירוע. איזה חצי שעה מינימום. במידה ואין עצבים לחימום - ההתחלה של הזיץ זה החימום שלך. לא לאלתר בו בכלל! קצב מדוייק ונקי. בשירי רגש הצלילים נשמעים לנגן מאוד משעממים. לזכור שזה התפקיד - להחזיק קצב. לא לאלתר כמעט בכלל! בפרט לא במעברים. להקפיד על איטיות - הרבה פעמים הנגן מגביר מהירות מחוסר שימת לב, והציבור נמשך ביחד איתו. מטרונום לדעתי חובה. מילויים - להקפיד על מילויים קבועים מראש, כאילו אתה מתופף על שולחן, לא לאלתר מילויים אם אתה לא יודע. כשהשיר נמרח מדי לשתוק ולהצטרף בהמשך. חשוב לזכור שיש גם מעברים קצרים, לא צריך להפוך כל מעבר לסרט. חשוב - “ברקים” קצרים (עצירות באמצע מקצב) לפעמים מאוד מוסיפים! לזכור שהקשות כבדות (בס חזק, מכות חזקות) מזיקות. אם אין מיקסר, להקפיד שהכלי ישתלב! זה קשה, אפשר להיעזר בסובבים. לא להחליף מקצבים באמצע, חשוב להישאר על אותו מקצב ולא להחליף כל הזמן. אפילו כשזה משעמם. כשהשירה עולה ומשתלהבת פתאום - להגביר בס, להדגיש צלילים. להישאר על קצב נקי. “למרוח” מעברים. מכת פתיחה בתחילת מקטע מאוד מוסיפה. כשאתה מחומם תוכל לסמוך על האינטואיציה שלך. להקפיד על דיוק - כל מכה ספץ. רק מזכיר. לא הבאתי טיפים להשתלבות עם שאר הכלים כי אתמול לא היו עוד כלים… אשמח לקבל תגובות!

@דרבוקיסט-אלוף תלוי בחברות ובדגמים אבל כן באיזור הזה

@יוסי-כהן כתב בחליל נאי: אני אשמח. אולי תשאל את החבר אם הוא מוכן למכור עדיין רלוונטי?

כשאנו מאזינים למוזיקה, כולנו מחפשים את החיבור הטבעי והמובן מאליו בין המלודיה להרמוניה. מלודיה היא חיבור של צלילים בודדים שיחדיו יוצרים לנו רצף הגיוני באוזן וזאת לרוב תהיה השירה שמלווה את ההרמוניה. ההרמוניה היא רצף של אקורדים המורכבים משלושה צלילים ומעלה והם נותנים את הגב למלודיה, מעבים אותה ומספקים לנו רצף מוזיקלי במקומות שבהם קיימים מרווחים בין צליל לצליל. את תפקיד הגיטרה אפשר לחלק לשניים – או שהיא עושה סולו כלומר מלודיה, או שהיא מלווה את הזמרים עם אקורדים כלומר הרמוניה. זה אמנם נכון שלא מעט פעמים הסאונד של הגיטרה והאקורדים שבהם היא פותחת שיר כזה או אחר זה מה שהופך אותו למפורסם ולמזוהה מיד עם השניות הראשונות שאנו שומעים אותו, אבל בסופו של דבר הגיטרה היא אמצעי למוזיקת רקע. האמנם? מרבית הסיכויים שלא פעם, כאשר ניגנתם אקורדים או סולו על הגיטרה, הרגשתם תחושה חסרה, שהביצוע טוב אבל שמשהו פשוט לא הופך את זה למרשים או מרגש “עד הסוף”. כך יוצא שכשאנחנו מלווים שיר מסוים בגיטרה לרוב אנחנו מזמזמים בראשנו את השיר ואם יש לנו יכולות שירה מרשימות אז בכלל מצבנו טוב. אבל מה קורה כשפשוט מתחשק לנו לעשות קטע מוזיקלי נטול שירה שמשלב בין הרמוניה למלודיה, כזה שמצליח להרשים? כאן נכנסת לתמונה טכניקה שמאפשרת לנו לנגן בו זמנית את המנגינה יחד עם השירה ושמה “פינגרסטייל”. פינגרסטייל על גיטרה בניגוד לפסנתר שמתאפיין במנעד כפול והאפשרות לנגן קטעים עצמאיים עם כל יד בנפרד, הגיטרה מציבה בפנינו “מכשול” טכני שהרי יד אחת מבצעת אקורדים ומחליטה על הצלילים והיד השנייה פורטת על המיתרים. אם נלך לכיוון המוזיקה הקלאסית, שם מדובר בנורמה שרואה בחיבור בין מלודיה להרמוניה כעניין שבשגרה. אפשר לראות זאת במאות רבות של יצירות קלאסיות עם זאת הבדל גדול הוא שבמוזיקה הקלאסית הכל תוכנן מראש, ומנגד כשאנחנו עושים פינגרסטייל לשירים מוכרים, כאן אנחנו מכריחים את הגיטרה לשלב בין שני תפקידים שלמעשה מעולם לא היו מתכוננים לכלי נגינה אחד בלבד, ומבחינתנו במבחן התוצאה זה חייב להישמע משכנע ונעים לאוזן. אז איך בעצם אפשר ללמוד פינגרסטייל? אם תשאלו אותי, פינגרסטייל היא אחת מן הטכניקות שהכי קשה ללמד במיוחד עבור תלמידים חדשים. השילוב בין אקורדים לפריטות בודדות מצריך מאיתנו טכניקה מעולה, דיוק, שליטה על הגיטרה עם שתי הידיים, היכרות עם סוגי אקורדים שונים והיכולת לזכור את המנגינה, דבר שכגיטריסטים אנו לא רגילים אליו עם כמות עצומה של פרטים. המלצתי היא שבמסגרת לימודי הגיטרה תתנסו גם מעט במוזיקה קלאסית שמכריחה אותנו מטבעה לעשות גם וגם. ואם כבר אנחנו עוסקים במוזיקה הקלאסית, הכלי הנוסף שיחזק אתכם ויעניק לכם שליטה אדירה בגיטרה הוא תאוריה מוסיקלית במסגרתה תלמדו קריאת וכתיבת תווים, פירוק אקורדים, סולמות ועוד. ככל שתכירו יותר אקורדים וככל שתדעו כבר מראש לתכנן את השילוב בין הצלילים השונים, כך תוכלו לא רק ללמוד פינגרסטייל, אלא גם ליצור אחת בכוחות עצמכם ולהרשים לא מעט אנשים עם שילוב מנצח בין ליווי לשירה. מאחל לכם המון בהצלחה! Spoiler קרדיט: אוריאל אטלס Spoiler הרבה זמן רציתי לכתוב על הנושא הזה, עד שפשוט ראיתי את המאמר הזה והבנתי שאלו הם המילים!..

יש שני סוגים חלילית במובן של ברוק. יש מעץ ויש מפלסטיק, במובן מסוים הפלסטיק עדיף כי הוא נהרס פחות מהר. אני כמובן לא מדבר על גרמני או על הרגיל, וכם לא על הגדלים אלא באופן כללי.

@סאונד-ותאורה @אורגו-מדלי צודק… אבל זה כבר לא רלוונטי… תדה לכולם בכל מקרה…