אקורדים.

[אריק]

@יואל-גלס כתב באקורדים.:

@אריק כתב באקורדים.:

והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אם

לא ממש נכון מכיון שתווי הAm הסמוכים לרה נמצאים במרחק טון ממנו, ומרחק זה לא נחשב למושך, רק מרווח של חצי טון מושך
הסיבה שבגללה התו רה במקרה זה מוסיף מתח וציפייה לאקורד הפיתרון - Am, זה בגלל מרווח הטריטון (3 טונים) שנוצר באקורד E - בין הצלילים סול דיאז לרה, וכמרווח הוא מושך לתווים לה ודו (טריטון שהוא קוינטה מוקטנת נפתר לטרצה הקטנה שבתוכו), ולכן אם נפתור אותו לA מז’ור הפיתרון ישמע אפילו יותר “פתרוני” מכיון שהרה יורד בחצי טון לתו דו דיאז.

נכון.
רק שביקשו פה לא להכביר יותר מדי בסינית… השתדלתי לעשות את זה בצורה פשוטה.

[המנגן 1]

@אריק כתב באקורדים.:

אני יסביר לך את זה טיפה יותר מוחשי
אם אתה רוצה להגיע לאקורד AM (בדר"כ זה לקראת סוף שיר או קטע)
אתה יכול לעשות לפני את האקורד E7 שהוא מורכב מהצלילים
מי סול דיאז סי ורה,
זתומרת שהתו סול דיאז הוא חצי טון מתחת לה והוא בעצם מושך אותנו ללה
התו סי מושך לדו (שהוא מתוך אקורד אי אם) והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אם.
מקווה שהייתי ברור.

חובה לנגן אותו 4 תווים ?
מה יקרה אם אני אנגן אותו מי, רה, וסול דיאז ?
זה גם E7 !

[אריק]

כשאתה מנגן על מקצב האורגן מתרגם אותו ,אם תעשה כמו שכתבת ,בצורה מלאה,
אם אתה מנגן פסנתר או עושה אקורדים ביד ימין ,תצטרך לשלב בעצמך את כל הארבעה.

[יואל גלס]

@אריק כתב באקורדים.:

אם אתה מנגן פסנתר או עושה אקורדים ביד ימין ,תצטרך לשלב בעצמך את כל הארבעה

מה שנכון. אבל מבחינה תאורטית אפשר להשמיט את התו סי שהוא החמישית של מי ואכמ"ל, ולכן גם האורגן יודע לתרגם רק את מי-סול דיאז- רה לאקורד E7 מכיון שהוא רואה שעשית טרצה גדולה - מז’ורית ואת הצליל השביעי - E מז’ור 7, לעומת הצליל סי שקיים גם באקורד המינורי, אבל כמובן שאקורד מלא עדיף מבחינה תזמורתית.

[אריק]

נכון.
הטרצה היא האופי של האקורד.
אבל עדיין כדאי לנגן הכל ,
אפשר בצורה של וויסינג גם וכדומה…

[יואל גלס]

@אריק אגב לעיתים אפילו עדיף להשמיט את הקוינטה כדי ליצור סאונד יותר ריק

[israel]

@יואל-גלס

@יואל-גלס כתב באקורדים.:

לא ממש נכון מכיון שתווי הAm הסמוכים לרה נמצאים במרחק טון ממנו, ומרחק זה לא נחשב למושך, רק מרווח של חצי טון מושך

עד כמה שידוע לי, עדיין יש משיכה של 4 ל-3 בגלל הסולם, למרות שהמרווח הוא טון. באותה צורה גם לנגן את התו רה בפני עצמו לאחר שהתבסס הסולם דו, הוא נפתר לדו ב2 ל-1

[יואל גלס]

@israel כתב באקורדים.:

עד כמה שידוע לי, עדיין יש משיכה של 4 ל-3 בגלל הסולם, למרות שהמרווח הוא טון.

זה לא מוגדר כמשיכה, אולי כהתאמה

@israel כתב באקורדים.:

באותה צורה גם לנגן את התו רה בפני עצמו לאחר שהתבסס הסולם דו, הוא נפתר לדו ב2 ל-1

לא ממש הבנתי

[israel]

@יואל-גלס זו אולי משיכה פחות חזקה, אבל היא עדיין משיכה.

@יואל-גלס כתב באקורדים.:

לא ממש הבנתי

נניח שאתה מנגן קטע בסולם דו מז’ור, אבל גומר אותו עם התו רה. מהתו הזה יש לכאורה שני אפשרויות לזוז - לתו מי או לתו דו. על פי תיאוריית המוזיקה, יש משיכה מהדרגה השנייה בסולם, לדרגה הראשונה. ולכן הירידה מרה לדו תישמע כ"פיתרון". אותה משיכה קיימת גם מהדרגה הרביעית לדרגה השלישית בסולם (אפילו טון שלם בסולם מינורי), מהשישית לחמישית, ומהשביעית לראשונה (אם כי רק בחצי טון - לכן השביעית לפעמים מוגבהת בסולם המינורי, ולכן E עובד בסולם AM אף שלכאורה הוא אקורד מחוץ לסולם). הדבר ידוע כ"קוד טונאלי".

[יואל גלס]

@israel צודק לגמרי ואפשר לקרוא לזה בכל שם שהוא, אבל ודאי שמשיכה של חצי טון גבוהה מטון שלם. שאפו על הידע!