אקורדים.
-
אני יסביר לך את זה טיפה יותר מוחשי
אם אתה רוצה להגיע לאקורד AM (בדר"כ זה לקראת סוף שיר או קטע)
אתה יכול לעשות לפני את האקורד E7 שהוא מורכב מהצלילים
מי סול דיאז סי ורה,
זתומרת שהתו סול דיאז הוא חצי טון מתחת לה והוא בעצם מושך אותנו ללה
התו סי מושך לדו (שהוא מתוך אקורד אי אם) והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אם.
מקווה שהייתי ברור.והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אםלא ממש נכון מכיון שתווי הAm הסמוכים לרה נמצאים במרחק טון ממנו, ומרחק זה לא נחשב למושך, רק מרווח של חצי טון מושך
הסיבה שבגללה התו רה במקרה זה מוסיף מתח וציפייה לאקורד הפיתרון - Am, זה בגלל מרווח הטריטון (3 טונים) שנוצר באקורד E - בין הצלילים סול דיאז לרה, וכמרווח הוא מושך לתווים לה ודו (טריטון שהוא קוינטה מוקטנת נפתר לטרצה הקטנה שבתוכו), ולכן אם נפתור אותו לA מז’ור הפיתרון ישמע אפילו יותר “פתרוני” מכיון שהרה יורד בחצי טון לתו דו דיאז. -
@לוי-ל ואפשר לעשות גם מושך וגם מעניין… למשל E7b9 - תוספת הצליל פה - טריטון בין סי לפה שמושך לצלילים דו ומי - צלילים מהאקורד Am.
-
@יואל-גלס לפעמים מה שנכון לעשות זה A SUS4…
-
והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אםלא ממש נכון מכיון שתווי הAm הסמוכים לרה נמצאים במרחק טון ממנו, ומרחק זה לא נחשב למושך, רק מרווח של חצי טון מושך
הסיבה שבגללה התו רה במקרה זה מוסיף מתח וציפייה לאקורד הפיתרון - Am, זה בגלל מרווח הטריטון (3 טונים) שנוצר באקורד E - בין הצלילים סול דיאז לרה, וכמרווח הוא מושך לתווים לה ודו (טריטון שהוא קוינטה מוקטנת נפתר לטרצה הקטנה שבתוכו), ולכן אם נפתור אותו לA מז’ור הפיתרון ישמע אפילו יותר “פתרוני” מכיון שהרה יורד בחצי טון לתו דו דיאז.והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אםלא ממש נכון מכיון שתווי הAm הסמוכים לרה נמצאים במרחק טון ממנו, ומרחק זה לא נחשב למושך, רק מרווח של חצי טון מושך
הסיבה שבגללה התו רה במקרה זה מוסיף מתח וציפייה לאקורד הפיתרון - Am, זה בגלל מרווח הטריטון (3 טונים) שנוצר באקורד E - בין הצלילים סול דיאז לרה, וכמרווח הוא מושך לתווים לה ודו (טריטון שהוא קוינטה מוקטנת נפתר לטרצה הקטנה שבתוכו), ולכן אם נפתור אותו לA מז’ור הפיתרון ישמע אפילו יותר “פתרוני” מכיון שהרה יורד בחצי טון לתו דו דיאז.נכון.
רק שביקשו פה לא להכביר יותר מדי בסינית… השתדלתי לעשות את זה בצורה פשוטה. -
אני יסביר לך את זה טיפה יותר מוחשי
אם אתה רוצה להגיע לאקורד AM (בדר"כ זה לקראת סוף שיר או קטע)
אתה יכול לעשות לפני את האקורד E7 שהוא מורכב מהצלילים
מי סול דיאז סי ורה,
זתומרת שהתו סול דיאז הוא חצי טון מתחת לה והוא בעצם מושך אותנו ללה
התו סי מושך לדו (שהוא מתוך אקורד אי אם) והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אם.
מקווה שהייתי ברור.אני יסביר לך את זה טיפה יותר מוחשי
אם אתה רוצה להגיע לאקורד AM (בדר"כ זה לקראת סוף שיר או קטע)
אתה יכול לעשות לפני את האקורד E7 שהוא מורכב מהצלילים
מי סול דיאז סי ורה,
זתומרת שהתו סול דיאז הוא חצי טון מתחת לה והוא בעצם מושך אותנו ללה
התו סי מושך לדו (שהוא מתוך אקורד אי אם) והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אם.
מקווה שהייתי ברור.חובה לנגן אותו 4 תווים ?
מה יקרה אם אני אנגן אותו מי, רה, וסול דיאז ?
זה גם E7 ! -
כשאתה מנגן על מקצב האורגן מתרגם אותו ,אם תעשה כמו שכתבת ,בצורה מלאה,
אם אתה מנגן פסנתר או עושה אקורדים ביד ימין ,תצטרך לשלב בעצמך את כל הארבעה.אם אתה מנגן פסנתר או עושה אקורדים ביד ימין ,תצטרך לשלב בעצמך את כל הארבעה
מה שנכון. אבל מבחינה תאורטית אפשר להשמיט את התו סי שהוא החמישית של מי ואכמ"ל, ולכן גם האורגן יודע לתרגם רק את מי-סול דיאז- רה לאקורד E7 מכיון שהוא רואה שעשית טרצה גדולה - מז’ורית ואת הצליל השביעי - E מז’ור 7, לעומת הצליל סי שקיים גם באקורד המינורי, אבל כמובן שאקורד מלא עדיף מבחינה תזמורתית.