אקורדים.

[מייבין באקורדים]

@וואלוי-לוי תסביר מה השאלה שלך

[יהודי קדוש]

א פיצקי שאלה!!!
איפה (או יותר נכון ‘מתי’) למען השם אפשר להכניס אקורד מרובע (E7 או G7 וכדו’)?
א גרויסע שכויח
למי שיסביר ולא יתן אלף דוגמאות של שירים שאפשר להכניס שם רק יסביר “למה”

[יואל גלס]

פוסט זה נמחק!

[יואל גלס]

@יהודי-קדוש לפי רמת השאלה אומר בקצרה - כשאתה עושה G כדי לעבור לC, או כשאתה עושה E כדי לעבור לAm, תעשה G7 או E7 כדי להוסיף מתח לאקורד על מנת ליצור צבע יותר חזק של ציפייה לאקורד פיתרון - C / Am.
ובכלל במוזיקה קלה ובג’אז מקובל להשתמש בכל האקורדים - כשהם מרובעים (לכל הפחות…), 7 או maj7.

[מייבין באקורדים]

@יהודי-קדוש
E7 זה אקורד הסיומת של לה מינור
A7 מתאים הכי במעבר בין Am לDm. או כקידומת לDm
G7 הוא קידומת ל C אחרי Am/
בהצלחה.

[אריק]

אני יסביר לך את זה טיפה יותר מוחשי
אם אתה רוצה להגיע לאקורד AM (בדר"כ זה לקראת סוף שיר או קטע)
אתה יכול לעשות לפני את האקורד E7 שהוא מורכב מהצלילים
מי סול דיאז סי ורה,
זתומרת שהתו סול דיאז הוא חצי טון מתחת לה והוא בעצם מושך אותנו ללה
התו סי מושך לדו (שהוא מתוך אקורד אי אם) והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אם.
מקווה שהייתי ברור.

[יואל גלס]

@אריק כתב באקורדים.:

והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אם

לא ממש נכון מכיון שתווי הAm הסמוכים לרה נמצאים במרחק טון ממנו, ומרחק זה לא נחשב למושך, רק מרווח של חצי טון מושך
הסיבה שבגללה התו רה במקרה זה מוסיף מתח וציפייה לאקורד הפיתרון - Am, זה בגלל מרווח הטריטון (3 טונים) שנוצר באקורד E - בין הצלילים סול דיאז לרה, וכמרווח הוא מושך לתווים לה ודו (טריטון שהוא קוינטה מוקטנת נפתר לטרצה הקטנה שבתוכו), ולכן אם נפתור אותו לA מז’ור הפיתרון ישמע אפילו יותר “פתרוני” מכיון שהרה יורד בחצי טון לתו דו דיאז.

[לוי ל]

@אריק אני אוהב לפעמים להגיע לAM דרך Esus4

[יואל גלס]

@לוי-ל מהלך מוכר אם כי פחות מושך לAm

[לוי ל]

@יואל-גלס לכן הוא מעניין.

[יואל גלס]

@לוי-ל ואפשר לעשות גם מושך וגם מעניין… למשל E7b9 - תוספת הצליל פה - טריטון בין סי לפה שמושך לצלילים דו ומי - צלילים מהאקורד Am.

[אריק]

@יואל-גלס
צריך לדעת מתי,
הוא אקורד מאוד מותח ולא נכנס כל פעם - זה מגיע בעיקר מהג’אז.

[מייבין באקורדים]

@יואל-גלס לפעמים מה שנכון לעשות זה A SUS4…

[אריק]

@יואל-גלס כתב באקורדים.:

@אריק כתב באקורדים.:

והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אם

לא ממש נכון מכיון שתווי הAm הסמוכים לרה נמצאים במרחק טון ממנו, ומרחק זה לא נחשב למושך, רק מרווח של חצי טון מושך
הסיבה שבגללה התו רה במקרה זה מוסיף מתח וציפייה לאקורד הפיתרון - Am, זה בגלל מרווח הטריטון (3 טונים) שנוצר באקורד E - בין הצלילים סול דיאז לרה, וכמרווח הוא מושך לתווים לה ודו (טריטון שהוא קוינטה מוקטנת נפתר לטרצה הקטנה שבתוכו), ולכן אם נפתור אותו לA מז’ור הפיתרון ישמע אפילו יותר “פתרוני” מכיון שהרה יורד בחצי טון לתו דו דיאז.

נכון.
רק שביקשו פה לא להכביר יותר מדי בסינית… השתדלתי לעשות את זה בצורה פשוטה.

[המנגן 1]

@אריק כתב באקורדים.:

אני יסביר לך את זה טיפה יותר מוחשי
אם אתה רוצה להגיע לאקורד AM (בדר"כ זה לקראת סוף שיר או קטע)
אתה יכול לעשות לפני את האקורד E7 שהוא מורכב מהצלילים
מי סול דיאז סי ורה,
זתומרת שהתו סול דיאז הוא חצי טון מתחת לה והוא בעצם מושך אותנו ללה
התו סי מושך לדו (שהוא מתוך אקורד אי אם) והרה הוא עוד תוסף ( ה7…)
לכיוון מי שהוא גם בתוך אקורד אי אם.
מקווה שהייתי ברור.

חובה לנגן אותו 4 תווים ?
מה יקרה אם אני אנגן אותו מי, רה, וסול דיאז ?
זה גם E7 !

[אריק]

כשאתה מנגן על מקצב האורגן מתרגם אותו ,אם תעשה כמו שכתבת ,בצורה מלאה,
אם אתה מנגן פסנתר או עושה אקורדים ביד ימין ,תצטרך לשלב בעצמך את כל הארבעה.

[יואל גלס]

@אריק כתב באקורדים.:

אם אתה מנגן פסנתר או עושה אקורדים ביד ימין ,תצטרך לשלב בעצמך את כל הארבעה

מה שנכון. אבל מבחינה תאורטית אפשר להשמיט את התו סי שהוא החמישית של מי ואכמ"ל, ולכן גם האורגן יודע לתרגם רק את מי-סול דיאז- רה לאקורד E7 מכיון שהוא רואה שעשית טרצה גדולה - מז’ורית ואת הצליל השביעי - E מז’ור 7, לעומת הצליל סי שקיים גם באקורד המינורי, אבל כמובן שאקורד מלא עדיף מבחינה תזמורתית.

[אריק]

נכון.
הטרצה היא האופי של האקורד.
אבל עדיין כדאי לנגן הכל ,
אפשר בצורה של וויסינג גם וכדומה…

[יואל גלס]

@אריק אגב לעיתים אפילו עדיף להשמיט את הקוינטה כדי ליצור סאונד יותר ריק