לחנים ששופכים אור חדש על המילים

[רה מינור]

עשיתי ביוטיוב קטע קצר מתוך עיבוד שעשיתי, ובתיאור אני מפרשן את הקטע (מבחינת הלחן) ואני מסביר כמה נקודות שנראות לי מיוחדות בקטע, ואיך זה השפיע על ההפקה.

מה שקורה הוא שבעצם פתחתי ‘טור דעה’ ושמתי את זה בתיאור על סרטון SHORT ביוטיוב
אז אשמח לחוות דעתכם, (בפרט אלו שמפעילים ערוצי יוטיוב כמו @יוחנן-בלייך ו @מרדכי-S )האם עשיתי נכון?
(אולי אני צריך לשים דברים כאלה ב’פוסטים’ ולא ב’SHORTS’?)

וגם- האם אתם חושבים שהציבור מתעניין בדברים האלה?
כי יש לי עוד כמה שירים (שלא קשורים אלי כלל, אבל לא ממש עונתיים, ואולי חלקם פחות מוכרים) שאני רואה בלחן איזה שהוא פרשנות מיוחדת, שהלחן שופך אור חדש על המילים, ומביע עומק שלא חשבתי על כך לפני ששמעתי את הלחן.
האם אתם חושבים שעליי להמשיך? ואם כן - האם באותו דרך, או שעדיף בצורה אחרת?

עוד נקודה- כאן דיברתי על שיר מהמגרש הקהילתי שלי, שאני לא יודע עד כמה מישהו אחר מתעניין בזה… אבל השירים האחרים רובם לא שייכים לקהילה ספציפית, (אני לא בוחר את השירים, זה פשוט שירים שאני שומע שם משהו חדש, שמציג את המילים בפרספקטיבה חדשה ועמוקה יותר)

[רה מינור]

למי שמעוניין אני מביא כאן מה שכתבתי

https://youtu.be/7HIVrRlyGGc

כאשר שמעתי בפעם הראשונה את הלחן, והגעתי לקטע הזה, פשוט התמכרתי אליו… זהו קטע עמוק ומלא רגש שנוגע בנימים חבויים בלב,
בכלל, ר’ יצחק היה אומן בהבעת רגשות עזים - דווקא בתנועות רכות.
בשונה מרוב המלחינים שמביעים את רגשותיהם בתנועות סוערות, והתנועות עולות בהתאם לרגש. לא כן ר’ יצחק. עליו אפשר להגיד- ‘מים שקטים חודרים עמוק’, הייחודיות אצלו הוא שהוא הצליח להמיס את לבך דווקא על ידי תנועה שקטה, שחודרת עמוק…

את הקטע של ‘קום קרא אליו’ בלחנים הויז’ניצאים אני מחלק לשלשה סגנונות

• יש לחנים כמו

הלחן הידוע של ר’ ניסן יוסט

שהלחן מציג את המילים ‘כדבר איש אל רעהו’. כאשר מישהו נמצא במצוקה, ניגש אליו ידיד נאמן, ומעודד אותו, מנחם אותו, מניח יד על כתפו ואומר לו ‘ידידי היקר, קום קרא אליו, שמע נא לעצתי, תתפלל לאדון הכל, אני אומר לך- יחיש לאמצך, אתה תצא מן המיצר…’

• ישנם לחנים כדוגמת

הלחן הזה

שמבטאות את רגשותיו של האדם עצמו, שמנסה להתחזק ואומר לעצמו ‘קום קרא אליו’, שומעים את הכאב, שומעים את הזעקה שלו, את התחנונים, ואת הציפייה הנואשת ל’יחיש לאמצך’…

• אבל כאן— כאן מביא המלחין משהו שעדיין לא שמעתי, המילים מבטאות כביכול האב הרחמן בעצמו פונה אלינו, כאילו מלאך רוכן מעלינו ולוחש ‘קום קרא אליו, ומובטח לך- ש’יחיש לאמצך’. הקול מגיע כביכול ממרום, מנחם, מעודד, ומבטיח את הישועה הקרובה.

זה מה שהרגשתי בקטע הזה. וזה מה שרציתי להביע בחלק הזה.

כשניסיתי לחשוב מי יוכל לבצע את הקטע הזה, לא ידעתי אם אמצא מישהו נכון, הקטע מצריך את ה’קרעכץ’ העמוק של ר’ המלחין בעצמו… ניסיתי לתור אחר זמר שיוכל לבטא את הקטע כראוי, ולא ממש מצאתי…
ואז פנו אלי בני המשפחה, (שהיו מעורבים בכל פרט בהפקת השיר,) וביקשו ממני להעלות בחלק מהשיר קטע מוקלט של ר’ יצחק בעצמו.
מיד גמרתי בליבי ש-זה המקום, כאן אעלה את קולו של ר’ יצחק, רק המלחין בעצמו יודע לבטא אל נכון את המסר שהוא רוצה להביע בלחן.
וזאת למודעי, ההקלטה הוקלטה בתוך ביתו, עם רעשי רקע ואיכות שאינה מן המשופרות, ונצרך הרבה עבודה כדי להתאים אותה לתוך ההפקה, אם בכלל.
מומחי הסאונד העדיפו לא להתחיל עם זה… אז ניסיתי אני הקטן, אף שענייני הסאונד וההקלטות הם פחות בתחום שיפוטי, ישבתי במשך כמה שעות וניקיתי רעשים, ניסיתי ללטש ולייפות את הרצועה עד כמה שאפשר- מבלי שיאבד את החמימות המקורית, לאחר עבודה מאומצת יצא הקטע, אמנם לא הכי נקי ואסטתי, אבל מלא חום ורגש, ובמוזיקה כמו במוזיקה- לפעמים צריך לחרוג מהכללים המקצועיים, ולתת לרגש להוביל את היצירה אל השלימות.
זה היה הימור, בשום שיר אי אפשר לצפות את תגובות הציבור מראש, בפרט כשמכניסים אלמנטים נועזים ולא בטוחים, חששתי שהציבור לא יבין את הכוונה, והקטע יהפוך לחלק הפחות מוצלח של היצירה,
אך הציבור הוכיח לי שהם מבינים גם מבינים, הרבה תגובות קיבלתי על כל היצירה, והרבה מאד התייחסו לקטע הזה, אבל אינו דומה שמיעה לראיה - כשאני עומד ב’טיש’ בקריית ויז’ניץ ורואה על פני הציבור את האוירה ההשראתית בקטע הזה, אני יודע שהמסר נקלט.
כמה החמיאו לי על הגימיק שבדבר, להעלות את קולו של המלחין המנוח, בפרט שהדבר היה חודשים ספורים לאחר פטירתו, ואני לא שולל את הדבר. יש בזה משהו, ובהרבה הפקות עושים כך.
אבל מבחינתי זה לא גימיק, זה פירוש המילות, זה צורת הביצוע הכי מושלמת לקטע, והציבור הוכיח לי שבס"ד צדקתי.