שיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה 🎺

[יוחנן בלייך]

חלק משמעותי מיצירה מוזיקלית, הוא בחירת הסאונדים והכלים שיבצעו כל אלמנט. במוזיקה אלקטרונית זה אחד הדברים הראשונים שאני מלמד.

במוזיקה קלאסית / סימפונית, לעומת זאת, יש דגש חזק מאוד על הרמוניה, קצב ותיאוריה - דברים קריטיים כמובן - אבל סביב בחירת הכלים עצמם יש לא מעט ערפל. אני זוכר שגם כשלמדתי תזמור קלאסי לפני כעשור, הנושא הזה לא היה לי ברור לעומק

אנחנו מבינים באופן כללי, שנגיד תפקידים עזים דורשים בראס, ותפקידים רכים יתאימו למיתרים, אבל מה קורה כשרוצים לשלב כמה סוגי כלים לאותו תפקיד? מה באמת עובד עם מה? כינור עם טובה? קרן יער עם צ’לו?

בפועל, במשך שנים עבדתי בעיקר בשיטת ניסוי וטעייה, ואין לי תשובה אחת מוכחת שעובדת תמיד - כמו ברוב תחומי החיים

לאחרונה נתקלתי בסרטון של מלחין מוזיקה לסרטים בשם אלכס ונדרברוק, שהציע תיאוריה מעניינת לנושא.

הוא מחלק את כלי התזמורת לשלוש קטגוריות לפי “טמפרטורות”: חם, פושר וקר (אדגיש, לא מדובר בתחושת החום הפיזי של הסאונד - רק שמות לחלוקה)

לפי השיטה הזו, הכלל הוא:

• כלים ישתלבו הכי טוב עם כלים מהקטגוריה שלהם.
• כלים ‘חמים’ וכלים ‘קרים’ ישתלבו בסדר עם כלים ‘פושרים’.
• כלים ‘חמים’ וכלים ‘קרים’ לא ישתלבו היטב זה עם זה.

אתרגם לכם את התמונה:
חם: אבוב, קרן אנגלית (Cor anglais, כלי דומה לאבוב), חצוצרה, טרומבון
פושר: בסון, קרן יער, טובה, קונטרהבס
קר: חליל צד, פיקולו, קלרינט, קלרינט בס, כינור, ויולה, צ’לו

עכשיו, בסרטון הזה שראיתי (לצפייה כאן), המלחין הזה ועוד חבר שלו עוברים על שילובים שונים של כלים, מנסים שילובים ‘חוקיים’ מול ‘לא חוקיים’, וואלה - זה נשמע די הגיוני.

כמובן שאני אגיד, וגם בסרטון מדגישים, שאין כלל אחד שנכון תמיד, ותמיד יהיו יוצאים מן הכלל. למשל, יתכן שכלי שמוגדר ‘חם’, הסאונד שלו יישמע אחרת כשהוא מנגן בעוצמה, או כשהוא מנגן סטאקאטו, וכן הלאה. אבל זה כלל שיכול להקל מאד על מעבדים בתחילת דרכם

ומה דעתכם? מסקרן אותי ממש!

[איש אחד]

@יוחנן-בלייך מעניין שהוא שם את הבראס סקשן באופן שלא מאפשר לסטרינגס סקשן (למעט הקונטרבס…) לעבוד מולו במקביל,
וזה מעניין כי המוזיקה החסידית מושתתת על השילוב ביניהם.

[יוחנן בלייך]

@איש-אחד
השאלה אם מדובר בשילוב של בראס וסטרינגס לתפקיד אחד? נגיד למלודיה בפתיח? או שהבראס מנגן סולו והסטרינגס מנגנים אקורד? או שאחד עושה לשני קול שני? הכוונה פה במאמר הזה, היא לכלים שונים שמהווים שכבות לאותו התפקיד.

[איש אחד]

@יוחנן-בלייך אם כך מובן,
כי באמת בדר"כ גם במוזיקה החסידית הם מנגנים שתי פראזות שונות
דוגמא מובהקת לכך זה יואלי דיקמן ו(בצד השני של המפה…) משה לאופר.

[יוחנן בלייך]

@איש-אחד
נכון. אפשר במקביל להשוות פה את מונה, ואני אוהב את ישראל לאם, כדוגמה לתזמור קלאסי מסורתי.
מנגד יש מעבדים פחות מסורתיים בהקשר הזה, כמו יונתן רזאל למשל, שמעדיף לא להשתמש כמעט בבראס, אלא ליצור את הצבע שהוא רוצה עם פסנתר, סטרינגס ותופים רכים.

[איש אחד]

@יוחנן-בלייך כתב בשיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה :

שמעדיף לא להשתמש כמעט בבראס

למעט קרנות (כלים פושרים…).

[יוחנן בלייך]

@איש-אחד הייתי גם בהופעות שלו עם הפילהרמונית, נכון שהוא שולף אותם (וגם כלי נשיפה מעץ) לפעמים, אבל זה רק כשהוא רוצה ליצור את השיא של העוצמה, כמו איזשהו אקורד אחד רועם. רוב הזמן זה האקורדים שלו וליטוף של סטרינגס. למיטב זכרוני נשפני בראס די משתעממים בהופעות שלו…

[איש אחד]

@יוחנן-בלייך לגמרי…
אגב, הוא בעצם מגיע מהכיוון הקלאסי יותר, בשונה משאר המעבדים אצלנו שכן מביאים סגנון פופי יותר.
דווקא יואלי וישראל לאם הם דוגמא הפוכה- שלמרות שהם מגיעים מהעולם הקלאסי דווקא אצלם נגני הבראס עובדים ממש קשה…

[יוחנן בלייך]

@איש-אחד נכון מאד, יונתן רזאל לקח את הידע הקלאסי (אבל לא רק, יש לו גם רקע של בתי כנסת ספרדיים ותשים לב לסלסולים מזרחיים או פראזות חזרתיות בהרבה לחנים שלו) ועשה איתו את מה שהוא רוצה.

[איש אחד]

@יוחנן-בלייך אגב, בלי קשר, שאלתי אותו למה הוא קורא בראס סקשן, והוא אמר לי שזה חצוצרה- חצוצרה- קרן - טרומבון.
הגישה הזו מאוד הפתיעה אותי, כי במוזיקה החסידית מקובל להשתמש בסקסופון במקום קרן, שיש לה סאונד כבד יותר.

[יוחנן בלייך]

@איש-אחד
סקסופון הוא באמת לא חלק מהרכב קלאסי מסורתי.
אבל ההרכב החסידי הוא לא דומה לשום דבר אחר.
יש לו גיטרה חשמלית עם דיסטורשן של מוזיקת רוק, כינורות מהעולם הקלאסי, קלרינט שמנגן בכלל בסגנון כליזמר, וכולם יחד מנגנים פאנק…

[לוי ל]

@איש-אחד כתב בשיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה :

בראס סקשן

הבראס סקשן החסידי הוא שילוב של קלאסי וגא’ז

@יוחנן-בלייך כתב בשיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה :

כולם יחד מנגנים פאנק

עם פתיח של אלן ווקר

[איש אחד]

@יוחנן-בלייך מעניין אותי באמת מי ההוא שהמציא את הרכב הכלאיים הזה,
מונה? לאופר? לאם? שלושתם?
כי שלושתם עובדים בגדול באותו מבנה הרכבי, פחות או יותר.

[יוחנן בלייך]

@איש-אחד כתב בשיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה :

חצוצרה- חצוצרה- קרן - טרומבון.

וטובה לא? שלא לדבר על שאר הווריאציות כמו פלוגלהורן, טרומבון בס, ודומיהם

[איש אחד]

@יוחנן-בלייך לא (זו כמובן היתה השאלה הבאה שלי…). הוא אומר שאלו הרחבות של הסקשן.
יש גם למעלה- פיקולו למשל.

אותו דבר גם בסטרינגס סקשן, הקונטרבס מגיע כהרחבה לצ’לו (זה כבר יותר ידוע) ולא כחלק מהסקשן.
הבנתי שכיום במוזיקה החסידית המעבד היחיד שממשיך באדיקות להקליט קונטרבס כחלק מההרכב הוא יואלי. כל השאר מסתפקים בצ’לו.

[יוחנן בלייך]

@איש-אחד
נראה לי שמה שקרה, זה שחלק מהכלים מתאימים לקבלת פנים, חופה, סעודה (פסנתר, מיתרים, כלי נשיפה רכים, נבל), וחלק מהם להרקדה (מה שמכונה רית’ם סקשן), ופשוט החליטו שאם כבר משלמים לנגנים למה שישתעממו? שינגנו כולם כל הזמן… וזהו חידוש עצום ולולא דמסתפינא וכו’

[יוחנן בלייך]

@איש-אחד כתב בשיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה :

פיקולו למשל

לרוב הוא נחשב כהרחבה לכלי הנשיפה מעץ, מעל החליל צד

[איש אחד]

@יוחנן-בלייך לגמרי.
אבל אני מדבר אפילו על ביצועי אולפן.
את העניין של הקונטרבס אמר לי אחד מהטכנאים הידועים בציבור שלנו כשהיינו בפרוג בגל קול.

[לוי ל]

@איש-אחד כתב בשיטה סופר מעניינת לתזמור קלאסי - מסקרן אותי מה דעתכם עליה :

להקליט קונטרבס כחלק מההרכב הוא יואלי

לא סתם הוא נשמע כ"כ טוב, קונטרבס זה רכיב סודי שמוסיף טעם לכל עיבוד כינורות

[איש אחד]

@יוחנן-בלייך זו היתה דוגמא שלו, לא שלי…