אהבתם את הכותרת? אז כנראה שזה עבד…
עכשיו הגיע הזמן להבין מה באמת הקשר בין סולם מוזיקלי למזגן.
__
סתם… האמת שאין קשר בין סולם מוזיקלי למזגן, העיקר שאתם פה 
ועכשיו, ברצינות – מה זה באמת סולם מוזיקלי, ולמה כל כך חשוב להבין את זה כשנוגעים בקלידים?
מה זה סולם במוזיקה, ואיך הקלידים יכולים לעזור לנו להבין אותו בצורה הכי פשוטה שיש?
הרבה מוזיקאים מתחילים שומעים על “סולמות” וחושבים שמדובר במשהו טכני, מסובך או מתמטי. בפועל, הסולם הוא פשוט דרך מסודרת לטייל על הקלידים – כמו מדרגות שעולות (או יורדות) בסדר מסוים. אם מדמיינים את הקלידים של הפסנתר כסולם אמיתי – כזה שמטפסים עליו – כל קליד הוא שלב. אבל לא כל סולם עובר דרך כל השלבים. לכל סולם יש את המסלול הייחודי שלו, והוא קובע איזה מדרגות “מדלגים עליהן” ואיזה לא. הסדר הזה הוא מה שיוצר את האופי והצליל הייחודי של כל סולם.
למשל, הסולם המז’ורי, שהוא הכי מוכר ופשוט, בנוי מתבנית קבועה של מרווחים בין הצלילים: טון שלם, שלם, חצי טון, טון שלם, שלם, שלם, חצי טון. (ובשפת ה’סולמית’ זה - שלב, חצי שלב, חצי, שלב, שלב, שלב, חצי. זו בעצם הדרך שבה האוזן שלנו מזהה “צליל שמח”, בהיר, פתוח – כי זו התבנית שסולם מז’ור מכתיב לנו.
לעומת זאת, הסולם המינורי מתחיל מאותה סדרת קלידים – אבל מתמקד במדרגה אחרת, ונוצר בו מסלול אחר לגמרי. פתאום אנחנו מקבלים סולם שנשמע עצוב, עמוק, או מלא רגש. זו דוגמה מצוינת לכך שאותם קלידים בדיוק – כמו אותן מדרגות – יכולים לספר סיפור אחר לגמרי, רק לפי הדרך שבה אנחנו מטיילים בהם.
ואז יש את הסולמות היותר מיוחדים – למשל הסולם הפנטטוני, שמדלג על חלק מהמדרגות. זה כמו ללכת על סולם אמיתי אבל לדלג כל פעם על מדרגה – אתה עדיין מתקדם למעלה, אבל בצורה אוורירית יותר, קלילה יותר. זה יוצר צליל פתוח, פשוט, כמעט “עממי” – כזה שמתאים לבלוז, מוזיקה אתנית, ולעיתים קרובות גם לאלתור. כי כשיש פחות מדרגות, קשה יותר “ליפול”.
מה שמדהים הוא שאפשר ממש להרגיש את ההבדל הזה באצבעות כשמטיילים על הקלידים – כל סולם מרגיש שונה גם פיזית, לא רק באוזן. סולם כרומטי, למשל, כולל את כל הצלילים – כל המדרגות – בלי לדלג על שום דבר. התוצאה היא מסלול צפוף במיוחד, כמעט לחוץ, כזה שמתאים למתח ודרמטיות.
וכאן מגיע אחד הסודות הכי חשובים: “לנגן קלידים בלי להבין סולמות זה כמו לטייל בחושך בלי פנס – אפשרי, אבל מלא מכות”. (חח, אשכרה יצא לי סלנג) כשאנחנו מנגנים בלי איזו נוסחה, כלומר בלי סדר מסוים של מדרגות שמתאימות זו לזו – הסיכוי שהצלילים “יתנגשו” באוזן הוא גבוה. האוזן שלנו רגילה לשמוע סדר והרמוניה מסוימת. כשקופצים בין מדרגות מנותקות, בלי הכנה או חיבור, המוזיקה מרגישה מבולגנת. זה לא אומר שאסור, כמובן – אפשר לנגן הכל כי במוזיקה אין חוקים– אבל כשמבינים את הסולם, אפשר גם לחרוג ממנו בצורה חכמה ומודעת (זה כבר שווה פוסט בפני עצמו). הוא נותן לנו מסגרת, שפה מוזיקלית שממנה אפשר להתחיל – ואחר כך גם לשבור אותה, אבל מתוך שליטה.
אז כששואלים “מה זה סולם”, אולי הכי פשוט לענות: סולם הוא דרך מסוימת לטייל על הקלידים. כל דרך כזו יוצרת רגש אחר, אופי אחר, צבע אחר. ברגע שמבינים את זה – הקלידים כבר לא נראים כמו אוסף של כפתורים לבנים ושחורים, אלא כמו מגרש משחקים של רגשות, קצבים וצבעים.
קיצער, זהו. עכשיו כשאתם שומעים ‘סולם’ תדעו שזה לא רק משהו שמטפסים עליו בשביל לנקות את המזגן…
__
בכ"א פוסט ראשון שלי בסגנון אז מקווה שאהבתם…
).
).
.
]
![חפש באמצעות Google](javascript:bootbox.prompt({title:'<div style="text-align: center;"><img src="/assets/uploads/logosearch.png" width="100%"></div>',placeholder:'כתוב מילים לחיפוש ב Google',buttons:{confirm:{label:'חיפוש'},cancel:{label:'ביטול'}},backdrop:true,callback:function(result){if(result!=null&&result!=''){var a=document.createElement('a');a.href='https://www.google.co.il/search?q=site:hamusicay.com '+encodeURIComponent(result.trim());a.target='_blank';a.click();}}});){kind=link}