שאלה על תורת העיבוד
-
@SHLNX @לוי-ל
יש לי שיר שקט שאני עובד עליו.
עשיתי לו קצב בסיסי (קיק בס וכו’) שהוא קבוע לאורך כל השיר (השיר על 67 BPM).
עשיתי אקורדים בסיסיים (עדיין לא מספיק ספציפיים לכל מקום בשיר)
ועכשיו אני עובד על כל מיני מלודיות שיתנו ‘תשובות’ בכל מיני מקומות בין המילים או יחד איתם.הבעיה שלי היא, שכשאני מקשיב לפלייבקים שונים וגם באופן כללי לכל ליווי של תזמורת, אני רואה שיש סוג של ליווי בלתי כתוב לשיר, ואני לא מצליח להבין למען השם איך אני מגיע להבין איך עושים את זה. איך זה אמור להיות ביחס לשיר.
זה נשמע יותר סוג של ניחוש ונבואה…איך באמת מגיעים לזה? [אני תוהה לעצמי, האם כל קלידן חתונות בעצם מנסה לעשות כל מיני סוגים של ליוויים שונים לשירים שקטים, עד שהוא עולה על איזו נוסחה מסוימת וכו’, כי זה נראה ממש ניחוש מה לעשות בשיר הזה ומה בשיר אחר וכו’].
@מוזיקה-ללב
הנה דוגמא חיה למה חשוב ללמוד תאוריה מוזיקלית.
מי שלומד תאוריה יבין הרבה יותר איך לחלק את התפקידים וגם לתת להם משחקים בין המילים בצורה שזה משתלב נכון הרמונית וכו’.
אז כן, אפשר ללמוד את זה. אבל אם אתה שואל את הדרך זה רק ללמוד תאוריה כמו שצריך. בדגש על עניין של הולכת קולות שזה מאוד נוגע בנושא שדיברת עליו.
אבל כמו שאמר @יוחנן-בלייך מלבד למידה יש גם אינטואיציה ויש כאלו שזה בא להם יותר בטבעי. -
לגבי ליווי של קלידנים ספציפית לשירים שקטים, אין כמובן כללים ברורים אבל אם אתה מקשיב להרבה קלידנים אפשר בכללי לשמוע נוסחה שהיא די ברורה אצל כולם:
בדרך כלל בבתים המטרה היא לתת תמיכה קלה יותר, ופחות אגרסיבית, ולכן בדרך כלל יעשו ליווי עדין של סטרינגס או שאלות ותשובות יותר פשוטות עם גיטרה אקוסטית או משהו בסגנון.
בפזמון בדרך כלל מנסים לתת יותר נפח ויותר דרייב ולכן יתנו פד חזק של סטרינגס עם הדגשה של קול שני ושלישי, ולפעמים גם קול ראשון. כמובן שאין בדברים האלה כללים ברורים והפתרון הוא באמת להקשיב להרבה פלייבקים של שירים ולנסות להבין פחות או יותר מה הם עושים, בדרך כלל זה לפי הכללים שכתבתי.
לדעתי, פשוט שאלות ותשובות של גיטרה אקוסטית או קלאסית בפזמון, לא ישמעו אותם, כי הפזמון בדרך כלל הוא יותר חזק אגרסיבי ומלא, ודיאלוג של כלי יחסית חלש כמו גיטרה אקוסטית, לא יתן את הנפח והגודל המספק, לעומת זה אולי דיאלוג של סולו דיסטורשן לפעמים בהחלט יכול לתת את הנפח הרצוי… -
@מוזיקה-ללב ראשית כל @SHLNX ו @יוחנן-בלייך כמובן צודקים, זו סוג של אינטואיציה והרגשה, אבל גם @el-m צודק, תאוריה מוזיקלית חשובה להבנת העניין, הדעה שלי בעניין היא שילוב של שניהם, אם ארגיש ואגיע לי רעיון מסוים לליווי לעיבוד שיוסיף “סוכריות אוזן”, אז אוסיף אותו, אבל כשאני מעבד ובפרט עיבודים אקוסטים/דיפ האוס, אז אשתיק לרגע את הסולו המרכזי/הווקאל, ואחשוב - איזו מלודיה נוספת ניתן לנגן על אותם האקורדים באופן שתלווה את המלודיה המרכזית בצורה טובה?, כשאגיע למסקנות אז אתן את המלודיה הנ"ל למספר כלים שינגנו אותה, כגון כינורות/בראס/פסנתר/גיטרות, זה טיפ שעשוי לעזור לך מאוד, בנוסף לזה פשוט אתן את האקורדים לכלים שונים שינגנו אותם בצורות שונות(פריטות גיטרה, פדים, פסנתרים, וכו’ וכו’) ועל גביהם תנוגן המלודיה המקבילה למרכזית, ואז המרכזית, וכמובן מתחת לכל זה תופים ובס שנותניםי נפח.
-
@מוזיקה-ללב כתב בשאלה על תורת העיבוד:
זה נשמע יותר סוג של ניחוש ונבואה…
קודם כל, זה דבר שלחלוטין ניתן ללמוד איך לעשות.
אבל בחוויה שלי זה שילוב של ידע - ואינטואיציה רגשית (או כפי שאתה קורא לזה “נבואה”). כשאתה מבין איך השיר גורם לך להרגיש, ויודע איך ליישם את זה מוזיקלית, אתה מקבל החלטות שבסופו של דבר משקפות אותך ואת האמירה המוזיקלית שלך.@יוחנן-בלייך כתב בשאלה על תורת העיבוד:
קודם כל, זה דבר שלחלוטין ניתן ללמוד איך לעשות.
אשמח שתסביר.
@el-m כתב בשאלה על תורת העיבוד:
מי שלומד תאוריה יבין הרבה יותר איך לחלק את התפקידים וגם לתת להם משחקים בין המילים בצורה שזה משתלב נכון הרמונית וכו’.
אז כן, אפשר ללמוד את זה. אבל אם אתה שואל את הדרך זה רק ללמוד תאוריה כמו שצריך. בדגש על עניין של הולכת קולות שזה מאוד נוגע בנושא שדיברת עליו.איפה אפשר ללמוד את זה? [עדיף סרטונים]
@לוי-ל כתב בשאלה על תורת העיבוד:
אבל כשאני מעבד ובפרט עיבודים אקוסטים/דיפ האוס, אז אשתיק לרגע את הסולו המרכזי/הווקאל, ואחשוב - איזו מלודיה נוספת ניתן לנגן על אותם האקורדים באופן שתלווה את המלודיה המרכזית בצורה טובה?, כשאגיע למסקנות אז אתן את המלודיה הנ"ל למספר כלים שינגנו אותה, כגון כינורות/בראס/פסנתר/גיטרות, זה טיפ שעשוי לעזור לך מאוד, בנוסף לזה פשוט אתן את האקורדים לכלים שונים שינגנו אותם בצורות שונות(פריטות גיטרה, פדים, פסנתרים, וכו’ וכו’) ועל גביהם תנוגן המלודיה המקבילה למרכזית, ואז המרכזית.
תודה על הפירוט!
איך אתה יכול לתת תפקיד כפול לכינורות בראס פסנתר וכו’? -
@יוחנן-בלייך כתב בשאלה על תורת העיבוד:
קודם כל, זה דבר שלחלוטין ניתן ללמוד איך לעשות.
אשמח שתסביר.
@el-m כתב בשאלה על תורת העיבוד:
מי שלומד תאוריה יבין הרבה יותר איך לחלק את התפקידים וגם לתת להם משחקים בין המילים בצורה שזה משתלב נכון הרמונית וכו’.
אז כן, אפשר ללמוד את זה. אבל אם אתה שואל את הדרך זה רק ללמוד תאוריה כמו שצריך. בדגש על עניין של הולכת קולות שזה מאוד נוגע בנושא שדיברת עליו.איפה אפשר ללמוד את זה? [עדיף סרטונים]
@לוי-ל כתב בשאלה על תורת העיבוד:
אבל כשאני מעבד ובפרט עיבודים אקוסטים/דיפ האוס, אז אשתיק לרגע את הסולו המרכזי/הווקאל, ואחשוב - איזו מלודיה נוספת ניתן לנגן על אותם האקורדים באופן שתלווה את המלודיה המרכזית בצורה טובה?, כשאגיע למסקנות אז אתן את המלודיה הנ"ל למספר כלים שינגנו אותה, כגון כינורות/בראס/פסנתר/גיטרות, זה טיפ שעשוי לעזור לך מאוד, בנוסף לזה פשוט אתן את האקורדים לכלים שונים שינגנו אותם בצורות שונות(פריטות גיטרה, פדים, פסנתרים, וכו’ וכו’) ועל גביהם תנוגן המלודיה המקבילה למרכזית, ואז המרכזית.
תודה על הפירוט!
איך אתה יכול לתת תפקיד כפול לכינורות בראס פסנתר וכו’?@מוזיקה-ללב כתב בשאלה על תורת העיבוד:
איך אתה יכול לתת תפקיד כפול לכינורות בראס פסנתר וכו’?
כמובן שלא כולם מנגנים את אותו התפקיד, פסנתר ינגן אקורדים וליווי, כנ"ל כינורות, בראס ינגן מלודיה מלווה כל שהיא.
-
@לוי-ל @el-m
אנוכי חושב שאכן כך, כל בחור צעיר שעושה עיבודים על קיובייס או כל תוכנה אחרת, זה חביב ונחמד אבל לא מעבר לזה.
מי שבאמת רוצה לעסוק במוזיקה צריך להבין לעמוק את התמונה הכוללת.
להבין מה העיקר ומה הטפל. מה הדברים שבלעדיהם אי אפשר להתחיל כל עיבוד, אם זה קצב שזה הבסיס וכו’ וכו’, ומה נחשב ל’מוזיקה טובה’ ומה פחות…
מה זה הרמוניה, ומה זה מלודיה, ואיך מעבר טוב אמור להישמע וכו’.
ולא רק לעשות משהו שנשמע פצצה, כי זה נשמע כמו פלוני אלמוני או כי זה וויב טוב.אני לא למדתי את תיאוריית המוזיקה, אני פחות אוהב לקרוא… כן עברתי קצת על ספר בנושא, אבל די מהר השתעממתי [סה"כ עם הפרעת קשב בסופו של דבר, כמו הרבה מוזיקאים…], אשמח מאד לדעת אם יש הדרכות ויזואליות על זה ביוטיוב. (לא משעממות מידי…)
דבר נוסף: אני חושב גם שכל מעבד צריך ללמוד תווים בצורה בסיסית לפחות. (אני מודה ומתוודה שאני לא למדתי כמו שצריך, לא היה לי סבלנות לזה. אבל כאחד שמנגן פסנתר משמיעה, הרבה יותר קל לי להבין תווים).
@מוזיקה-ללב כתב בשאלה על תורת העיבוד:
אני לא למדתי את תיאוריית המוזיקה, אני פחות אוהב לקרוא… כן עברתי קצת על ספר בנושא, אבל די מהר השתעממתי [סה"כ עם הפרעת קשב בסופו של דבר, כמו הרבה מוזיקאים…], אשמח מאד לדעת אם יש הדרכות ויזואליות על זה ביוטיוב. (לא משעממות מידי…)
אני מגיב כאן בהקפצה לאחור, אבל זו אכן הזדמנות לשתף את הניסיון שלי בנושא.
דבר ראשון, יגעת ומצאת תאמין…
ב. מסכים לגמרי גם עם מה שכתבו כאן קודמיי, שהתיאוריה היא לא הנחיה איך ליצור מוזיקה, אלא כלי עזר ליצירתיות שכבר קיימת בתוכך. מניסיוני, כשלומדים תיאוריה בצורה טובה, היכולות היצירתיות משתפרות פלאים, כי העקרונות האלה נכנסים עמוק לתת־המודע ומשפיעים על כל החלטה מוזיקלית.
ג. מניסיוני, גם עם עצמי וגם עם תלמידים שלמדו אצלי, בהתחלה זה נשמע משעמם כי יש הרבה מושגים חדשים (קווינטה, טרצה וכו’), ולא תמיד תופסים את ההקשר הכולל של כל החומר. אבל אחרי תקופה של לימוד רציני בדרך כלל מתחילים לתפוס את ה"קליק", ומשם הלימוד נעשה הרבה יותר מהנה ומתקדם.
ד. אני יכול להבין למה קשה לך ללמוד מספרים. הרבה פעמים כשלומדים תיאוריה מספר, רואים מושגים והסברים אבל עדיין לא ממש שומעים אותם בראש. לכן בשלב הראשוני כדאי מאוד לחפש סרטונים שמדגימים את החומר, כדי לשמוע ולהרגיש את התיאוריה ולא רק לקרוא עליה.
בהמשך הדרך הלמידה מספרים נעשית הרבה יותר קלה, כי כבר מתחילים לשמוע בראש את מה שכתוב. המילים והמושגים מפסיקים להיות מופשטים ומתחברים לצלילים אמיתיים שאתה מכיר.
-
@מייבין-באקורדים כתב בשאלה על תורת העיבוד:
בשביל לדעת מה הפיתרון- צריך ללמוד סאונד.
@לוי-ל מסכים?לא צריך ללכת למכללה של 6 שנים, אבל כן צריך להבין איך דברים עובדים וללמוד סאונד ברמת העיקרון של - מה זה EQ, איך הוא עובד, מה זה אומר 10 K, ואם מציק לי בגבוהים אז איפה לחפש, וכו’ וכו’
@el-m כתב בשאלה על תורת העיבוד:
וזה תקף בעיקר לעיבודים אקוסטיים ופחות באמת לעיבודים אלקטרוניים.
אני ממש לא מסכים איתך, היום צריך בסה"כ תאוריה בינונית והבנה באקורדים והרמוניות, ולא להתקע שעות על גבי שעות על סיפורים של מי המציא את המוזיקה וכו’.
@לוי-ל כתב בשאלה על תורת העיבוד:
היום צריך בסה"כ תאוריה בינונית והבנה באקורדים והרמוניות, ולא להתקע שעות על גבי שעות על סיפורים של מי המציא את המוזיקה וכו’.
זה נראה לי קשור בעיקר לסגנונות למידה. יש כאלה שמספיק להם להכיר את הדברים הפרקטיים והרלוונטיים, והם מעדיפים לא להעמיס מעבר לזה. משם הם מעמיקים עם הזמן דרך הניסיון והעבודה בשטח.
לעומתם, יש כאלה שהלמידה שלהם בנויה יותר בצורה של “עיון” - להבין כל דבר מהשורש. וזה לא נוגע רק למוזיקה, אלא גם לסאונד ולכל תחום אחר בחיים.
לדוגמה, בסאונד יש אנשים שמספיק שיסבירו להם מה זה EQ, מה זה קומפרסור ואיך לעבוד איתם נכון. אבל יש כאלה שיבינו הרבה יותר טוב אם קודם יבינו מה זה בכלל סאונד, מה זה תדר, איך האוזן שלנו שומעת, ואיך נוצר גל קול.
וכנ"ל בתיאוריית המוזיקה. יש אנשים שמספיק להם לדעת אילו אקורדים עובדים טוב יחד, איך בונים מהלך הרמוני נכון ואיך ליישם את זה בפועל. לעומתם, יש כאלה שההבנה שלהם תהיה עמוקה יותר דווקא כשהם יבינו למה הדברים עובדים, איך התפתחו המושגים המוזיקליים, ומה ההיגיון שמאחורי הכללים והמבנים שהם פוגשים.
אגב, באמת התאריך שבאך מת וכמה ילדים היו לו לא מעניין, אתה צודק שלפעמים בשיח האקדמי נכנסים יותר מדי לפרטים היסטוריים וביוגרפיים שלא תמיד תורמים ישירות למוזיקה עצמה. החכמה היא לדעת לברור מתוך כל החומר הזה את מה שבאמת מועיל ומקדם.
-
@מרדכי-S מסכים איתך, אישית אני אוהב להעמיק במה שאני חושב שרלוונטי לי, תאוריה מוזיקלית עמוקה היא יתרון גדול, אבל כרגע אני מתעמק יותר בללמוד דברים קריטים לעומק כמו מיקס, שזה דבר שלעולם לא נגמר ותמיד אפשר להתפתח בו, וכמעבד ומפיק זה חשוב לי להבין לעומק את זה.
-
@מרדכי-S מסכים איתך, אישית אני אוהב להעמיק במה שאני חושב שרלוונטי לי, תאוריה מוזיקלית עמוקה היא יתרון גדול, אבל כרגע אני מתעמק יותר בללמוד דברים קריטים לעומק כמו מיקס, שזה דבר שלעולם לא נגמר ותמיד אפשר להתפתח בו, וכמעבד ומפיק זה חשוב לי להבין לעומק את זה.
@לוי-ל כתב בשאלה על תורת העיבוד:
בללמוד דברים קריטים לעומק כמו מיקס, שזה דבר שלעולם לא נגמר
לא רק בסאונד - כל תחום שהקב״ה שם בעולם הוא אין־סופי בעומק שלו. בסוף, אם זה מה שמעניין אותך, תמשיך להעמיק בו וללמוד אותו. בדרך כלל ההתקדמות הכי משמעותית מגיעה ממה שאנחנו באמת מחוברים אליו ואוהבים.
-
@לוי-ל כתב בשאלה על תורת העיבוד:
בללמוד דברים קריטים לעומק כמו מיקס, שזה דבר שלעולם לא נגמר
לא רק בסאונד - כל תחום שהקב״ה שם בעולם הוא אין־סופי בעומק שלו. בסוף, אם זה מה שמעניין אותך, תמשיך להעמיק בו וללמוד אותו. בדרך כלל ההתקדמות הכי משמעותית מגיעה ממה שאנחנו באמת מחוברים אליו ואוהבים.
@מרדכי-S כתב בשאלה על תורת העיבוד:
בדרך כלל ההתקדמות הכי משמעותית מגיעה ממה שאנחנו באמת מחוברים אליו ואוהבים.
משפט חזק שצריך לזכור אותו בהרבה תחומים,