לאחר שלא העלו את הנושא היה נראה לי נחמד שכל אחד יעלה פה מאמר קצר על ז’אנרי המוזיקה בהיבט המקצועי , כגון:
רוק, ג’אז, קאנטרי, בלוז, פאנק, רוקנרו’ל, רית’ם אנד בלוז, קלאסית, פופ, היפ הופ, דיסקו, טכנו, ראפינג, וכו’ וכו’
(את המוזיקה המזרחית המקאמים הטורקית וכו’ נשמור לשלב אחר)

רוק - ROCK:
הוא ז’אנר מוזיקלי, שהתחיל את דרכו כהתפתחות של הרוקנ’רול בשנות ה-50 . הרוק מבוסס על סולמות הבלוז (הסולמות הפנטטוניים), בהם מונמכים הצלילים השלישי והשביעי (ולעיתים גם החמישי) בחצי טון. במקור, הרוק היווה שילוב בין מוזיקה אמריקאית עממית (קאנטרי) למוזיקת בלוז אך עם השנים הרוק התפצל לכמה וכמה כיוונים שהתרחקו לגמרי מסגנונו המוזיקלי , והושפעו גם מסגנונות אחרים כמו מוזיקה קלאסית, פופ, וכו’ ובשנים האחרונות אפילו היפ-הופ.
זאת, כיוון שלמעשה כל להקה שמשתמשת ב"שילוש הכלים המקודש" של הרוק (שמשמש גם בבלוז) - גיטרה בס, תופים וגיטרה חשמלית - יכולה להגדיר את עצמה כלהקת רוק; והאפשרויות הטמונות בשילוב של שלושת הכלים הללו הן בלתי מוגבלות, מה גם שבמהלך השנים, להקות הרוק הוסיפו כלי מיתרים והחלו לחקור שיטות הקלטה חדשות וכן את האפשרויות הטמונות בסינתיסייזרים, ובאפקטים רבים שמשמשים היום כל גיטריסט (כגון דייסטורשיין, וואה וואה, פלנג’ר, פייזר וכו’). לכן, בנקל אפשר למצוא רוק שקט ורוק רועש, רוק מהיר ורוק איטי, רוק שמח ורוק עצוב, רוק קולי ורוק כלי, שירי רוק קלילים ולעומתם מנגינות רוק כבדות ועמוקות(בי-מטאל). סגנון הרוק הוא כה מגוון, שלמעשה, הוא אינו סגנון אחד אלא קבוצה גדולה מאוד של סגנונות שמקושרים דרך הבסיס של “השילוש המקודש”, וכמו כן דרך סממנים אחרים.
מחכה לז’אנרים שלכם …

@מ-מ כתב בשרשור שאלות על גיטרה:

בחשמלית מנגנים הרבה יותר סולו ופחות תופס הפן של האקורדים

יש להעיר שאתה די טועה…
התזמורת והמוזיקה מתחלקת לחמש:
לווי, קצב, סולו, בס, טון- כל כלי קובע משהו אחר במכלול.
ה"סולו" כשמו כן הוא - זהו נגינת יחיד שבו בעצם כל הכלים הם המלווים ואני נותן סולו, מה שלא נכון מתי שהזמר שר שאז הוא הסולו - סולו בגיטרה חשמלית הוא מדי פעם בקטעים שבו הזמר לא שר (ומפרגן צומי לגיטריסט:) ),
בשאר הזמן החשמלית נותנת ליווי (שאגב א"א בלעדיו- ואורגן לא נותן תחליף מספיק טוב - במחילה מהאורגניסטים )
כגון : “וואה וואה” ,דיסטורשיין ,פייזר וכו’
מה שכן צדקת שוודאי שמנגנים יותר סולואים בחשמלית מאשר בקלאסית או אקוסטית כי בחשמלית ניתן לומר שהסולו יותר “מבטא” את המנגינה בצליל שאין כמוהו… אבל לא ייתכן לומר ש"לא תופס הפן של האקורדים" כי על האקורדים מושתתת המוזיקה בכללה הסולו הוא כעין קישוט.

בלוז - BLUES:

הבלוז: שורש עמוק במוזיקה האמריקאית. זוהי שפה מוזיקלית מורכבת שמבטאת רגשות של כאב, געגוע, ותקווה, תוך שימוש בסולמות פנטטוניים ייחודיים עם “תווים כחולים” - צלילים מונמכים שמעניקים לו את האופי המלנכולי. במקור, הבלוז היה קולם של אפרו-אמריקאים שחיו בדרום ארצות הברית, אך עם הזמן הוא התפתח והסתעף, וספג השפעות מז’אנרים שונים כמו ג’אז, רוק, ואפילו היפ-הופ.
הכוח של הבלוז טמון בפשטות שלו - “שילוש הכלים המקודש”(שמאפיין גם רוק- ע"ע) של גיטרה בס, תופים וגיטרה חשמלית, מאפשר חופש יצירתי עצום. נגנים הרחיבו את הצלילים באמצעות כלי נשיפה, סינתיסייזרים ואפקטים כמו דיסטורשן, וואה-וואה ופלנג’ר. הגיוון הזה יצר ספקטרום רחב של סגנונות - מבלוז שקט ומהורהר, ועד לבלוז רועש וסוחף, מנגינות שמחות ועצובות, וקטעים ווקאליים ואינסטרומנטליים.
טיפים קצרים לנגני בלוז בכמה כלים:
גיטרה: למדו את סולם הבלוז (פנטטוני מינורי) ואת מבנה 12 התיבות. תרגלו כיפוף צלילים, ויברטו וסליידים.
האזינו לאמני בלוז ותלמדו מהם:)
מפוחית: למדו טכניקות כיפוף צלילים ונגינה בסולמות בלוז.
התמקדו בנגינה בסולמות בלוז.
פסנתר: למדו אקורדים ומהלכים הרמוניים בבלוז.
תרגלו נגינת בוגי-ווגי וסווינג.
בס: למדו את קווי הבס הקלאסיים של הבלוז.
התמקדו בנגינה מקצבית ויציבה.
תופים: למדו מקצבים בסיסיים של בלוז כמו שאפל וסווינג.
התמקדו ביצירת גרוב יציב ומתאים לנגינה.

Spoiler

@אילן-פ אמנם לצערי אתה צודק אבל אנחנו בפורום לא מדברים עכשיו על טיפים לשיר המוצלח ,אלא מדברים על תאוריית המוזיקה ,ולא משנה איזה נגן ובאיזה כלי -שלא ידע את הז’אנרים הנ"ל לא יקרא מקצוען ,ואפי’ הקלידנים שביננו יסכימו איתי שלמרות שהיום יותר פופלארי ויותר משתמשים בדאנס ובפריילאך א"א באמת להתמקצע בלי התאוריה הנ"ל.
ובלי קשר, לדוג’ שאתה נתת: סולמות הבלוז (הסולמות פנטטונים)
הם סולמות שימושים וחשובים בעשרות שירים ים תיכונים-ו\ישראלים.
בתקווה להבנה…

הצעה- :
(תנו תגובה להסכמה ע"י לייק או ע"י יישום הדברים:)
כל ז’אנר שייכתב עליו פה בפורום יעלו משתתפי הפורום הדגמה של הז’אנר ע"י ניגנו בכלי נגינה שונים (קלידים, גיטרה, סקסופון, כינור,-מקצבים-בתופים, וכו’)

Spoiler

היפ-הופ HIP -HOP:

ההיפ הופ הוא ז’אנר מוזיקלי שהתפתח בשנות ה-70 בברונקס, ניו יורק, והוא כולל לא רק מוזיקה אלא גם תרבות שלמה המשלבת ריקוד, אמנות גרפיטי, וכו’ וכו’.
ההיפ הופ מאופיין בראפ, עם דגש על מילים ומשמעות. הטקסטים לרוב עוסקים בנושאים חברתיים, פוליטיים ואישיים, ומספקים קול לרבים שלא נמצא להם ייצוג במוזיקה אחרת.
כמו ג’אז, גם ההיפ הופ כולל תתי ז’אנרים שונים, כגון:
גנג ראפ: מתמקד בחיים ברחובות ובחוויות קשות, עם דמויות כמו טופאק שאקור והנרי ג’וניור.
קונשס ראפ: עוסק בנושאים חברתיים ופוליטיים, עם אמנים כמו קנדריק למאר וקומון.
טרפ: תתי ז’אנר שמאופיין בקצב מהיר ובשימוש בכלים אלקטרוניים, עם אמנים כמו מיגו ו-future.
וכעת הגעתי למסקנה שצריך להביא גם טיפים לנגני היפ הופ:

1. שפר את הקצב שלך:
   עבד על יכולת הקצב שלך באמצעות תרגולים עם מקצבים שונים. השתמש במטרונום כדי לשפר את הסנכרון עם הקצב.
2. למד לכתוב טקסטים:
   כתיבת טקסטים היא חלק מרכזי מהראפ. נסה לכתוב על חוויות אישיות, נושאים חברתיים או כל דבר אחר שמדבר אליך. חפש סגנונות שונים והשראות מאמנים אחרים.
3. תרגל אימפרוביזציה:
   אימפרוביזציה- היא מיומנות חשובה במוזיקת הראפ. תרגול של ראפ או חריזה על בסיס לופים מוזיקליים יכול לשפר את היכולת שלך ליצור בצורה יותר זורמת.
4. הקשב להרבה מוזיקה:) :
   הקשב לאמנים שונים כדי להרחיב את ההשפעות שלך. חפש ז’אנרים שונים כמו ג’אז, בלוז ומוזיקה עולמית, שיכולים להעשיר את הסגנון ביטוי האישי שלך.
5. השתמש בטכנולוגיה:
   למד לעבוד עם תוכנות להפקת מוזיקה, כמו FL Studio או Ableton Live. זה יכול לעזור לך לייצר טרקים באיכות גבוהה ולהתנסות בצלילים שונים.
6. שמור על הסגנון האישי שלך:
   חשוב למצוא את הקול הייחודי שלך. אל תנסה לחקות אחרים, אלא התמקד במה שעושה אותך מיוחד.

בהצלחה…

טיפ #1:
הקשבה פעילה במהלך הסולו:

-הקשבה לקצב: ודא שהסולו שלך מתאים לקצב של השיר.
-הקשבה להרמוניה: נסה להבין את האקורדים ברקע ולנגן צלילים שמתאימים להם.
-הקשבה למלודיה: נסה “לשיר” את הסולו שלך בראש לפני שאתה מנגן אותו.
-הקשבה למוזיקה: הקשב לסגנונות מוזיקליים שונים ונסה ללמוד מהם.
-הקשבה לעצמך: הקלט את עצמך מנגן והקשב לביצוע שלך.

ומוכח שאם בכל סולו חוזרים על הפעולות האלה הם גורמות לשיפור היכולת לאלתר ולפתח תחושת קצב והרמוניה.

טיפ #2:
שימוש במרווחים ובמרחב נגינה

להשתמש במרווחים בין הפרייזות המוזיקליות בסולו. שתיקות יכולות להיות עוצמתיות בדיוק כמו צלילים. הן מאפשרות למוזיקה “לנשום”, יוצרות מתח ושוברות את שטף הצלילים, מה שיכול להדגיש את הפרייזות הבאות ולהפוך את הסולו למעניין דינמי ומקצועי יותר.

בנוסף, אפשר לשחק עם המרחב על פני צוואר הגיטרה. לא תתקבע רק על אזור אחד. לחקור אוקטבות שונות של אותם צלילים ולנסות מעברים בין אזורים גבוהים ונמוכים כדי ליצור עניין ומרקם שונה בסולו . שימוש מגוון במרחב יכול להוסיף עומק וצבע לסולו.

הסבר:

שימוש מושכל במרווחים יוצר תחושה של דיאלוג ו"תגובה" (“שאלה ותשובה”)בתוך הסולו עצמו. זה נותן למאזין זמן לעכל את מה שנשמע ומכין אותו למה שיבוא. מעבר בין אזורים שונים בצוואר הגיטרה מאפשר לגשת לצלילים עם טון שונה (בגלל מיקום הפיקאפ והאורך השונה של המיתר) ומוסיף עוד מימד לסולו.

בהצלחה!

@הקלידן-הצפוני @איש-אחד

כפי ש @Hagai-Habani אמר:

• פאנק (Funk) - סגנון מוזיקלי עם דגש על קצב (“גרוב”) חזק, בדרך כלל שמח ומרקיד (וואה וואה, 90-115 BPM וכו’).
• פאנק (Punk) - סגנון מוזיקלי מהיר ואגרסיבי(ע"ע) ,בד"כ עם מסרים של מחאה אלימה.

Spoiler

@Shneor כתב בימאהה או קורג - סקר - Yamaha or Korg:

המקצבי סולטון וכל הצלילים מהקטרון והמוטיף נשמעים שם יותר טוב
הדאנסים שאין בכלל מה לדבר על רמת וסגנון הבנייה מול קורג העלוב
הלייב, שהכל מבראסים גיטרות עד סטרינגים מטריפים… הכל יותר טוב שם
מי שמחזיק בקורג רחמיי עליו…

בהחלט. כל בר דעה יסכים שאין מה להשוות בין בראסים של קתרון X-1 (ע"ע “לכובד התנא” של מאיר אדלר) שהם נשמעים בטיירוס לבין בראסים שנמעים מקורג… (גם חירש יבדיל מקלומטרים)
וכן כל בר דעה לא יכריע בהנף יד מה יותר טוב קורג או ימאהה כי גדולי הקלידים של ימינו לא הכריעו -כי ישנם מעלות לימאאה וישנם מעלות בקורג.
אבל לעניננו גם הקורגיסטים שביננו אם יש להם מעט בינה יסכימו שלימאאה הסאונד הטוב ביותר…

וכעת נעבור ל-
ג’אז- jazz
(מאחר וג’אז הוא אחד מסוגי המוזיקה המסובכים ביותר לניגון ולהגדרה מאפיינת, וע"מ לשפר את הבנת הקוראים- כל אחד ממשתתפי הפורום שבנספח הזה כדאי שיוסיף הערות והארות נצרכות)
הג’אז היא מוזיקה אפרו-אמרקינית שהמרכיבים שלה בסה"כ הרמונים,
אחד מתורות היסוד של מוזיקה זו היא האילתורים שבנגינה שלרובם נעשים ע"י אלתור סולו מלודי שכאשר הנגן העמית שיצטרף לאלתור יוכל לתת ליווי מלודי -המוזיקה עצמה בנויה מעשרות קצבים (ועל כן המתופף של הג’אז על פי רוב אמור להיות מקצוען למדי), הבסיס המלודי של הג’אז עומד על מוזיקת הבלוז .
בתוך הזא’נר עצמו התפתח ז’אנר נוסף של ג’אז המכונה “סווינג” (שמתוך התתי סוגים שנולדו הוא הרווח ביותר)
הכלים הרווחים בג’אז הם פסנתר, גיטרות-וכלי מיתר, כלי נשיפה למינהם,
ושוב גם בכלי הנגינה ניתן לאלתר:)

Spoiler

פופ- POP :
ז’אנר הפופ הוא אחד הז’אנרים הנפוצים והאהובים ביותר בעולם המוזיקה (כיום לכאו’ הוא הכי מושמע בעולם - ע"ע האלבום החדש של ריבו שיצא רובו ככולו בז’אנר פופ כנראה נכנע ללחצי הזרם הכללי ששם הוא הז’אנר). השם “פופ” מגיע מהמילה “פופולרי”, וזה בדיוק מה שהוא – מוזיקה שנועדה להיות נגישה, קליטה ומושכת קהל רחב. הפופ מתאפיין במלודיות קליטות, מבנים פשוטים יחסית (פסוק-פזמון) וטקסטים שמדברים על חופש והרפתקאות בד"כ.
מאפייני ז’אנר הפופ העיקריים:
מלודיות קליטות: שירי פופ נוטים להיות קליטים ובעלי מנגינות שקל לזכור ולשיר.
מבנה פשוט: רוב שירי הפופ בנויים בצורה של פסוק-פזמון, עם חזרה על הפזמון כדי ליצור אפקט של “היטקות”.
טקסטים אוניברסליים: הטקסטים נוטים להיות פשוטים ונגישים, כדי שיענו על מגוון רחב של מאזינים.
שימוש בטכנולוגיה: הפופ משתמש הרבה בהפקה מודרנית, סינתיסייזרים, אפקטים קוליים ועיבודים אלקטרוניים (“לופר” וכו’).
שילוב ז’אנרים: הפופ מושפע מז’אנרים רבים כמו רוק, היפ-הופ, R&B, אלקטרוני ועוד, מה שהופך אותו לגמיש ומתפתח כל הזמן.
צורת הנגינה בפופ: גיטרה: לרוב משתמשים בגיטרה חשמלית או אקוסטית עם אקורדים פשוטים וקצביים.
בס: קווי הבס בפופ נוטים להיות ישירים ותומכים במקצב, עם דגש על גרוב.
תופים: המקצבים לרוב פשוטים וחזקים, עם דגש על הביט (הפעמה) כדי ליצור תחושת אנרגיה.
קלידים וסינתיסייזרים: כלי נגינה אלקטרוניים הם חלק מרכזי בפופ, ויוצרים צלילים עשירים ומודרניים.
שירה: השירה היא מרכזית בפופ, עם דגש על ביצועים קוליים ברורים ומלודיים.
-טיפ לנגני פופ :
כשאתם מנגנים פופ- אל תנסו להעמיס יותר מדי – המטרה היא ליצור משהו שקל להאזין לו ולהרגיש אותו . נסו להתמקד בגרוב ובמלודיה, ותנו לשירה להיות התכלס’. אם אתם מנגנים בכלי נגינה (אני מאמין שרובם): שחקו עם דינמיקה – לפעמים פחות זה יותר.
להקות הפופ המצליחות היום בעיקר הם:
,One Directionbts, little mix , Imagine Dragons , Maroon 5, וכו’ וכו’.
אומן הפופ הגדול ביותר היום לכאו’ הוא- Ed Sheeran .

@natinati כל אחד וטעמו…
למרות שאתה יכול למצוא למשל את Ed Sheeran ו-the weeknd ששרים פופ יותר עדין ומהעבר השני את Imagine Dragons ו-Charlie Puth שהם יותר צורחים

בנושא הבא נגני הגיטרה שבפורום יעלו טיפים מועילים לגיטריסטים מתחילים ו\מתקדמים לניגון ואילתור סולו ביותר קלות ודיוק.
-ולנגני הגיטרות חשמליות טיפים לשילוב וכיוון האפקטים שהכי ישתלבו טוב בסולו.

טיפ #3 (לגיטרה חשמלית):
שימוש יצירתי ומכוון באפקטים

הכוונה למקסימום אפקטיביות:

• להכיר את האפקטים שלך לעומק: לא להסתפק בסיבוב כפתורים אקראי. הבן מה כל אפקט עושה, איך הפרמטרים השונים משפיעים על הצליל ואיך הם יכולים לשרת את הרעיון המוזיקלי שלך.
• להתאים את האפקט לפרייזה ולתחושה: לחשוב על האווירה שאתה רוצה ליצור בכל חלק בסולו. דיסטורשן אגרסיבי יכול להתאים לקטעים מהירים ואינטנסיביים, בזמן שדיליי או ריוורב עדינים יכולים להוסיף עומק ומרחב לפרייזות מלודיות. ווליום פדאל יכול ליצור סוולים דרמטיים.
• שילוב אפקטים בצורה חכמה: לנסות לשלב מספר אפקטים בצורה שתשלים אחד את השני ולא תיצור עומס צלילים. לדוגמה, דיליי קצר יכול להוסיף “עובי” לצליל דיסטורשן, וריוורב יכול להוסיף תחושת מרחב לסולו נקי.
• שימוש דינמי באפקטים: לא להשאיר את האפקטים דולקים כל הזמן באותה עוצמה. לנסות לשלוט בהם בזמן אמת באמצעות פדאלים (כמו וואה, ווליום, או פייזר) כדי להוסיף תנועה ועניין לסולו. הפעלה וכיבוי של אפקטים יכולים ליצור הדגשה וקונטרסט.
• הקשבה בהקשר של מיקס: לזכור שהסולו הוא חלק משיר. להקשיב איך האפקטים משתלבים עם שאר הכלים במיקס. לפעמים אפקט שנשמע טוב לבד עלול להיות מוגזם או לא להתאים בהקשר של השיר כולו.
• ניסיונות: לנסות שילובים לא שגרתיים של אפקטים. לפעמים השילובים הכי מעניינים נוצרים מתוך ניסיונות.

דוגמאות:

• שימוש בפייזר או פלנג’ר כדי להוסיף תנועה ו"צבע" לסולו מלודי.
• שימוש בוואה פדאל כדי להוסיף אלמנט קצבי ו"קולי" לפרייזות.
• שימוש בדיליי ארוך עם פידבק נמוך כדי ליצור הד חוזר ומעניין.
• שימוש בריוורב גדול כדי ליצור תחושה אטמוספרית בקטעים איטיים.

פאנק - PUNK:

פאנק, יותר מסתם ז’אנר מוזיקלי, מהווה תופעה סוציו-תרבותית מובהקת שהתפרצה באמצע שנות ה-70 כרדיקליזציה של השיח המוזיקלי והחברתי. כתגובת נגד לרוק . הוא מתאפיין במבנים שירים מינימליסטיים, טמפו גבוה, ומרקם סאונד דיסוננטי המושג באמצעות דיסטורשן קיצוני ופידבק מכוון.
הפאנק הוליד קשת רחבה של התפתחויות סגנוניות, החל מפאנק רוק פרוטוטיפי בעל מאפיינים אגרסיביים ומהירים, דרך פוסט-פאנק בעל נטיות אוונגרדיות וסגנון אפל ומורכב יותר, ועד לסקא-פאנק המשלב אלמנטים של סקא ורגאיי באנרגיה פאנקית.

היבטים טכניים וקונספטואליים למוזיקאים:

גיטרה: ויתור על וירטואוזיות טכנית לטובת אימפקט סוני ומרקם. שימוש דומיננטי באקורדי פאוור כבסיס הרמוני וריתמי. חקירה של דיסוננס באמצעות מרווחים לא קונבנציונליים ושימוש אגרסיבי באפקטי דיסטורשן ופאז. ניצול פידבק כאלמנט סוני מכוון.

בס: תפקיד הבס בפאנק חורג לעיתים קרובות מתפקידו המסורתי כבסיס הרמוני. קווי בס ליניאריים ומונוטוניים המדגישים את הפולס הריתמי. שימוש בטכניקת פריטה במפרט ליצירת סאונד מונוליטי ודוחף. חקירה של טונים נמוכים ורוטטים ליצירת תחושת אי-שקט.

תופים: דגש על אינטנסיביות ומהירות על חשבון מורכבות פוליריתמית. שימוש במקצבים בסיסיים וישרים המשרתים את האנרגיה המתפרצת של השיר. שמירה על טמפו גבוה כמרכיב מרכזי באסתטיקה הסונית. חקירה של דינמיקה קיצונית ושימוש בהשהיות דרמטיות.

טיפ קריטי ומשמעותי לנגני פאנק:
פאנק לא חייב להיות קיר רעש אחיד. שינויים דינמיים פתאומיים - מעברים משקט יחסי לפיצוץ אנרגטי, שימוש בהפסקות דרמטיות (“ברייקים”) - יכולים להעצים את האימפקט הרגשי והפיזי של המוזיקה שלכם. הקשיבו לאופן שבו להקות פאנק קלאסיות משתמשות בשקט ובעוצמה כדי ליצור מתח ופורקן. אל תפחדו להשתמש במרחב שבין הצלילים כדי להדגיש את הנוכחות של כל כלי ולתת למוזיקה לנשום. שליטה בדינמיקה ובמרחב הסוני תרים את ה"גולמיות" של הפאנק שלכם לרמה אמנותית עוצמתית יותר.

@יצחק-1

@יצחק-1 כתב בתגובה | רשימת המונחים שראוי לכל "מוזיקאי" לדעת:

(בדר"כ זה לא נפוץ כל כך אצל גיטריסטים מודרנים - זה בא בדרך כלל עם שימוש ב2 דיסטורשנים אחד אחרי השני וכדו’)

היום בד"כ גיטריסט שרוצה להפוך את הצליל לדסטורשיין כבד יותר ו"מלוכלך" לרוב הוא יוסיף אוברדרייב

Spoiler

@יצחק-1 לכאו’ אלא שני כלים נפרדים במהות כפי שהסביר חיים
שבקאנון פורטים עם האצבאות ובסנטור עם מקושים ,וממילא גודלם לא אמור להיות אחיד

@גיטרה-חשמלית כפי ש-@יצחק-1 אומר
יתכן שברוק לא הכל הם סולמות פננטונים (העניין נתון לסגננות נגינה וכל אחד לפי דרכו -אפש’ לחלוק ע"ז)
אך בלוז -לא יודע כמה יצא לך לנגן- בנוי על אילתורים פנטטונים ברובם ככולם.