למי שמעוניין אני מביא כאן מה שכתבתי
https://youtu.be/7HIVrRlyGGc
כאשר שמעתי בפעם הראשונה את הלחן, והגעתי לקטע הזה, פשוט התמכרתי אליו… זהו קטע עמוק ומלא רגש שנוגע בנימים חבויים בלב, ️🪔
בכלל, המלחין - ר’ יצחק היה אומן בהבעת רגשות עזים - דווקא בתנועות רכות.
בשונה מרוב המלחינים שמביעים את רגשותיהם בתנועות סוערות, והתנועות עולות בהתאם לרגש️ .
לא כן ר’ יצחק. עליו אפשר להגיד- ‘מים שקטים חודרים עמוק’, הייחודיות אצלו הוא שהוא הצליח להמיס את לבך דווקא על ידי תנועה שקטהאך חמה ומלאת רגש️, שחודרת עמוק…
את הקטע של ‘קום קרא אליו’ בלחנים הויז’ניצאים אני מחלק לשלשה סגנונות, מבחינת ‘פירוש המילות’ שלהם.
יש לחנים כמו
הלחן הידוע של ר’ ניסן יוסט
הלחן מציג את המילים ‘כדבר איש אל רעהו’.
אני יכול לדמיין מישהו שנמצא במצוקה, וניגש אליו ידיד נאמן [image: 1769350003146-c73c75eb-2ab5-4bc0-a18d-e20f7544b1cc-image.png], מעודד אותו, מנחם אותו,
מניח יד על כתפו 🫳ואומר לו ‘ידידי היקר, קום קרא אליו, שמע נא לעצתי, תתפלל לאדון הכל, אני אומר לך- יחיש לאמצך, אתה תצא מן המיצר…’
ישנם לחנים כדוגמת
הלחן הזה
שמבטאות את רגשותיו של האדם עצמו, שמנסה להתחזק ואומר לעצמו ‘קום קרא אליו’, שומעים את הכאב, שומעים את הזעקה שלו, את התחנונים🫴, ואת הציפייה הנואשת ל’יחיש לאמצך’…
אבל כאן— כאן מביא המלחין משהו שעדיין לא שמעתי, המילים מבטאות כביכול האב הרחמן בעצמו פונה אלינו,
🪽כאילו מלאך רוכן מעלינו ולוחש ‘קום קרא אליו!’, ומובטח לך- ש’יחיש לאמצך’.🥲
הקול מגיע כביכול ממרום, מנחם, מעודד, ומבטיח את הישועה הקרובה.🥹
זה מה שהרגשתי בקטע הזה. וזה מה שרציתי להביע בחלק הזה.
עד כאן הפרשנות, הכל טוב ויפה, אבל כמו שהלחן מפרשן את המילים, כך העיבוד והביצוע אמורים לפרש את הלחן.
איך אני מביא את העומק הזה לקהלא קדישא של אלפי יהודים, [image: 1769356407797-6402388e-2ad9-4cd2-8652-a16d248813c8-image.png] זקנים עם נערים שעומדים בעז"ה לשיר את הלחן הזה למשך כל השנה הקרובה?
וגם בעתיד- אני משער שאם זה יצליח והציבור יתחבר ללחן, מירב הסיכויים שבעוד שנים ספורות יחזרו שוב ללחן הזה
כשניסיתי לחשוב מי יוכל לבצע את הקטע הזה, לא ידעתי אם אמצא מישהו מתאים, הקטע מצריך את ה’קרעכץ’ העמוק של המלחין בעצמו… ניסיתי לתור אחר זמר שיוכל לבטא את הקטע כראוי, ולא ממש מצאתי…
ואז פנו אלי בני המשפחה, (שהיו מעורבים בכל פרט בהפקת השיר,) וביקשו ממני להעלות בחלק מהשיר קטע מוקלט של ר’ יצחק בעצמו.
מיד גמרתי בליבי ש-זה המקום, בקטע הזה אעלה את קולו של ר’ יצחק, רק המלחין בעצמו יודע לבטא אל נכון את המסר שהוא רוצה להביע בלחן.
גילוי נאות, ההקלטה הוקלטה בתוך ביתו, עם רעשי רקע (כגון…) ואיכות שאינה מן המשופרות, ונצרך הרבה עבודה כדי להתאים אותה לתוך ההפקה, אם בכלל.
️מומחי הסאונד העדיפו לא להתחיל עם זה…
אז ניסיתי אני הקטן, אף שענייני הסאונד וההקלטות הם פחות בתחום שיפוטי,
ישבתי במשך כמה שעות וניקיתי רעשים🧽, ניסיתי ללטש ולייפות את הרצועה עד כמה שנסיוני הדל אפשר- מבלי שיאבד את החמימות המקורית️,
לאחר עבודה מאומצת יצא הקטע, אמנם לא הכי נקי ואסטתי, אבל מלא חום ורגש,
ובמוזיקה כמו במוזיקה- לפעמים צריך לחרוג מהכללים המקצועיים, ולתת לרגש להוביל את היצירה אל השלימות.
זה היה הימור, בשום שיר אי אפשר לצפות את תגובות הציבור מראש, בפרט כשמכניסים אלמנטים נועזים ולא בטוחים, חששתי שהציבור לא יבין את הכוונה, והקטע יהפוך לחלק הפחות מוצלח של היצירה,
אך הציבור הוכיח לי שהם מבינים גם מבינים, הרבה תגובות קיבלתי על כל היצירה, והרבה מאד התייחסו לקטע הזה,
אבל אינו דומה שמיעה לראיה - כשאני עומד ב’טיש’ בקריית ויז’ניץ ורואה על פני הציבור את האוירה ההשראתית בקטע הזה, אני יודע שהמסר נקלט.
כמה החמיאו לי על הגימיק שבדבר, להעלות את קולו של המלחין המנוח, בפרט שהדבר היה חודשים ספורים לאחר פטירתו, ואני לא שולל את הדבר. יש בזה משהו, ובהרבה הפקות עושים כך. ספציפית כאן המשפחה ביקשה את זה,
️אבל מבחינתי זה לא גימיק, זה פירוש המילות, זה צורת הביצוע הכי מושלמת שיכולה להיות לקטע, והציבור הוכיח לי שבס"ד צדקתי!